איינשטיין היה אחד המדענים הראשונים שהטרידה אותם המחשבה על אודות המושג "התפוצצות היקום". ממושג זה השתמע כי היתה ראשית לעולם. במכתב אל דה סיטר, כתב: "רעיון היקום המתרחב – מרגיז". במכתב אחר כתב: "נראה לי אווילי להודות באפשרות הזאת". על כל פנים אפשרות זו חוללה מהפך בהשקפותיו.
_x000D_
_x000D_
איינשטיין האמין כי חוקי הטבע הוכיחו את קיום האלוקים. העובדה שיש סדר ביקום, וכן העובדה שהאדם מסוגל לגלות סדר זה, מוכיחות שקיים כח עליון הקובע את הסדרים בטבע.
_x000D_
_x000D_
אדמונד ויטאקר, פיסיקאי בריטי, חיבר ספר על הדת והאסטרונומיה, ובו כתב: "אין יסוד להנחה, שהחומר והאנרגיה היו קיימים מלפנים, והופעלו פתאום. שכן מה עשוי להבדיל בין הרגע ההוא לבין כל רגע אחר בנצח?" ומכאן הוא הסיק: "פשוט יותר להאמין בבריאת יש מאין – רצון אלקים ברא את הטבע מתוהו ובוהו".
_x000D_
_x000D_
היו מדענים נועזים שקבעו במפורש "מי היה הבורא?". איש המדע הבריטי אדוארד מילו כתב מסה מתימטית על היחסיות, וסיכם אותה במילים: "אשר לסיבה הראשונה לבריאת היקום המתפשט – זו נתונה ביד הקורא, אך תמונתנו אינה שלמה בלי אלוקים".
_x000D_
_x000D_
גם פרופ` סמרט בספרו "התהוות העולם" כותב בשמו של לורד בייקון: "נוח לי להאמין לכל האגדות המובאות בספרי הקודש, בתלמוד ועוד, מלהאמין שהעולם הינו חסר כוונה".
_x000D_
_x000D_
כך אמר גם פרופ` סיבין, שעמד בראש מכון וייצמן ברחובות: "אני משוכנע כי כיום, כמו בדורות עברו, לא נזקקים המדענים למתווכים, שיגידו להם היכן בדיוק יושב אלוקים, ומה הוא בעצם רוצה מבני אדם. כן, יש אנשים הקמים כל בוקר ומתפללים. איש מדע אולי מתפלל בצורה אחרת. הוא ניגש למיקרוסקופ ולמבחנה, ונוכח לדעת בכל פעם מחדש, כמה מורכב ומסובך כל תא זעיר בבריאה, ואיזו חוקיות נהדרת מושלת ביקום. ככל שהמדען מפענח יותר ויותר חידות, גוברת בלבו תחושת המסתורין הגדולה של הטבע".
_x000D_
_x000D_
נסתפק בלשון המעטה ונאמר, כי הסבר בריאת העולם על יסוד התפוצצויות של כדור מימן, הוא הנחה בלבד. משמעות דברים אלו היא, שדעה זו חורגת מגבולות המדע העוסק בהוכחות ולא בהנחות. חוסר היכולת למדוד, להוכיח ולהגדיר בכלים מדעיים את אשר התרחש, מחזיר את ההגדרה לתחום האמונה, וזו אמרה במפורש את דברה על אודות הבורא והבריאה.
_x000D_