מערכת המצוות, המקיפה את מעשי האדם, דיבוריו ומחשבותיו, מסייעת לאדם לפתח את הצד הרוחני המצוי בו ולהתעלות מאוד.

עליונותו של האדם על יתר הנבראים מתבטאת לא רק במישור הגופני, אלא בעיקר במישור הרוחני. המשימה הראשונה במעלה שהאדם צריך לבצע הינה השלטת הצד הרוחני שלו על מערכות גופו. בכך מבטא הוא את גדולתו כאדם.

לשם כך על האדם להגיע לשליטה מלאה על יצריו. גם לבהמה ישנם יצרים ודחפים, והיא אכן פועלת על פיהם. המאפיין את האדם הוא היכולת להתעלות מעל יצרים אלו ולהשליט עליהם את צו השכל. אמנם גם בהמה ניתן לאלף ולגרום לה שתבצע פעולות מסויימות ותימנע מפעולות אחרות, אולם לעולם לא נוכל להגדיר את התנהגותה כשליטה על יצרים. שליטה זו קיימת רק אצל המין האנושי. רק האדם מסוגל להתעלות מעל ליצריו ולדחפיו, כאשר הם מנוגדים לערכים היקרים לו. את יצרי האדם אנו מכנים `חולשות`. ואמנם, כשמם כן הם – נקודות של חולשה. משום כך על האדם להגיע למסקנה שהינו צריך להתאמץ ולגבור עליהן.

דוגמה אופיינית למהלך חשיבה זה הינן המצוות התלויות בפה ובדיבור. לכאורה, אין פעולה קלה לאדם יותר מן הדיבור. והנה, התורה באה ומחנכת את האדם כיצד לבחון את דבריו ולבקרם. היא אוסרת על האדם להוציא מן הפה דברי שקר או דיבורי לשון הרע. אין לקלל וגם אסור להונות (לצער ולבייש) את הזולת בדברים. כל דיבור וכל מילה חשובים ביותר, והינם חייבים לעבור תחת שבט הביקורת. ריסון עצמי בדרגה זו אין למצוא אלא במערכת המצוות, ואכן, הן הערובה לכך שכל המעשים יעברו תחת שבט הביקורת.

קיים שלב גבוה יותר. האדם מסוגל, ולפיכך הינו גם מצווה, לשלוט לא רק על פעולות איבריו, אלא אף על רצונותיו ועל מאוויי לבו. ה` יודע, שכאשר רוצה האדם דברים מסויימים ושואף להגיע אליהם, סופו של דבר שהוא אכן יעשה זאת. לכן, מלכתחילה מצווה האדם לא לחפוץ לעשות דבר שנאסר עליו. ב`עשרת הדברות` (שמות כ`, י"ד) מובא האיסור: "לא תחמוד". במקום אחר אומרת התורה (במדבר נ"ו, ל"ט): "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם". כלום יש לנו מכשיר נפלא מזה לפיתוח צלם האלוקים שבאדם? בעת ההקפדה על קיום המצוות לא זו בלבד שהאדם מתעלה ומתרחק מהבהמיות העלולה לסחוף אותו ולדרדרו, אלא גם משליט הוא על עצמו בצורה מירבית את צלם האלוקים שבו. צלם האלוקים מקנה לאדם, במידה מסויימת, תכונות אלוקיות.

כשם שהאלוקים הוא מלך יחיד בעולמו, כך גם בעזרת מערכת המצוות נעשה האדם מלך בעולמו הקטן. שולט הוא על יצריו, ואינו נשלט על ידם. ממלכתו משתרעת על כל איברי גופו, והינו למעשה `עולם קטן`. תפקידו איפוא להנהיג את הממלכה כולה ולהוליכה בדרך המלך, בדרך מלכו של עולם.