חז"ל קבעו כי "אדם קרוב אצל עצמו". מתוך שאיפתנו לרפד את רצונותינו ואת דעותינו, אנו שופטים את המציאות באופן התואם את עמדותינו. הדבר משול לאדם הצועד עם עגלתו בסופרמרקט. הוא קונה רק את המוצרים החביבים עליו, וזאת אף שלידם מונחים מוצרים נוספים. אם נשאל מדוע לא נטל אותם, הוא ישיב כי הם אינם "מתאימים לו". בדיוק כך אנו נוהגים עם המידע הזורם אל תודעתנו. אנו נוטלים ממנו רק את מה שמתאים לנו ולאורח חיינו, ומתעלמים מהשאר מפני שאנו משוחדים. ידוע כי "קרוב – פסול לעדות", לפי שקירבתו יש בה כדי להטות את עדותו לטובת קרובו.
_x000D_
האם יתכן כי נדון לכף חובה אדם המספק את כל צרכינו ומאוויינו ללא כל בקשת תמורה מצידו? הייתכן כי נזרוק אבן לבאר שממנה אנו שותים? אם כן, כיצד נוכל לדון את עצמנו לכף חובה? האם נוכל להצדיק אדם או חברה, דעה או עמדה המסכנת את איכות חיינו? מסתבר שהדבר כמעט בלתי אפשרי.
_x000D_
נמצא כי הסכנה שבשוחד העצמי גדולה מזו של השוחד הממוני ודומיו, גם משום תדירותו וזמינותו וגם משום שאי אפשר להוכיח את האדם על שוחד זה, שהרי ה"נותן" וה"מקבל" הם אותו "אני".
_x000D_
התורה מצווה (דברים ט"ז, י"ח): "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך אשר ה' אלוקיך נותן לך, ושפטו את העם משפט צדק. לא תטה משפט ולא תכיר פנים ולא תיקח שוחד, כי השוחד יעור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקים".
_x000D_
כדי להציל את האדם מן השוחד העצמי דורשת התורה מן האדם להציב בשעריו "שופטים ושוטרים". להציב בפתחו של כל חוש וחוש מחושיו את שוטרי ה"דעת". בעזרתם יוכל לשפוט את המציאות משפט צדק. קבלת נתונים בלתי מבוקרת מן החושים טומנת בחובה את הטיית משפט המציאות, והיא מביאה לעיוות.
_x000D_
אמרו חז"ל (כתובות ק"ה, ב') ששמו של השוחד מעיד על טיבו: שוחד – שהוא חד, כלומר שמקבל השוחד נעשה כמו גוף אחד עם הנותן.
_x000D_
הגמרא מתארת כי בין אריסו של רבי ישמעאל לחברו התגלעה מחלוקת ממונית. כדי להכריעה ביקש האריס לדון עם חברו בפני אדונו ורבו. מסיבה זו הקדים ביום אחד את משלוח הפרות השבועי שהיה רגיל להביא לביתו של רבי ישמעאל רבו. כששאלו רבי ישמעאל לסיבת הדבר, הסביר האריס כי עקב הדיון שנקבע למחר בבית דינו, לא יוכל להביא את משלוח הפרות בזמן הקבוע, ועל כן הקדימו. בעקבות זאת סרב רבי ישמעאל לדונו בבית דינו ושלחו לבית דין אחר.
_x000D_
בעת הדיון האזין רבי ישמעאל לטיעוני אריסו, תוך שהוא מהפך בדעתו כאומר: אם יטען טענה זו יזכה, ואם יטען טענה זו יתחייב.
_x000D_
עם תום הדיון אמר רבי ישמעאל: "תיפח נפשם של מקבלי שוחד. ומה אני שלא נטלתי (שהרי סרב לדונו), ואם נטלתי (את הפרות שהביא האריס) שלי נטלתי (שפרותיו הם) כך (ניסיתי להפך בזכותו של אריסי), מקבלי שוחד על אחת כמה וכמה".
_x000D_
אף ששוחד הממון בולט יותר, השפעתן של טובות הנאה כגון חנופה, שוחד דברים או הבטחת כבוד, אינן פחותות ממנו ואפשר שחמורות אף יותר. גם אם אפשר שיינצל האדם משוחד הממון ודומיו, קיים שוחד שכמעט אין לך אדם שניצל ממנו, והוא השוחד העצמי.
_x000D_
כשם שהשופט נדרש להציב מול עיניו את מידת האמת בלבד, כך תפקידן של המצוות להביא את האדם לביטול רצונו העצמי בפני רצון בוראו. חינוך זה יביא את האדם להתגברות על אהבתו העצמית ולהעצמת מקומה של האמת בחייו. כנאמר: "כי השוחד יעוור עיני חכמים". גם מי שאינו נוטל שוחד ממוני, מסוגל ליפול ברשתו של השוחד העצמי, ולפיכך זקוק הוא לשוטרים.
_x000D_
ובכן… מיהו האדם שאינו נוטל שוחד מעצמו?

_x000D_