רבי ינאי חי ופעל בדור האחרון לתנאים, וקיבל את רוב תורתו מרבי יהודה הנשיא. למעשה, הוא ניצב על "קו התפר" שבין תקופת התנאים לתקופת האמוראים ובשל כך הוא מוזכר פעמים רבות גם בשני התלמודים, הבבלי והירושלמי. רבי ינאי היה רבם של שניים מחשובי החכמים בדור הראשון לאמוראי ארץ ישראל – רבי יוחנן וריש לקיש.
_x000D_
אין בידינו לא משלוות הרשעים ואף לא מיסורי הצדיקים
_x000D_
ממשנה זו עולה שאלה כאובה: מדוע אנשים טובים וישרים סובלים כל ימיהם, ולא רואים שכר טוב עבור עמלם הרוחני? מנגד, אנשים רעי-מעללים מצליחים בדרכם הנלוזה? היכן הצדק?
_x000D_
אנו לא הראשונים השואלים שאלה זו. קדמו לנו גדולי עולם, ענקי רוח שעיינו בשאלה זו, ולנו לא נותר אלא לטעום מן התשובות שהותירו לנו.
_x000D_
לפני מתן ההסברים נפנים הכרה יסודית: "צדיק אתה ה'" (ירמיהו י"ב, א'). הקב"ה מנהיג את עולמו באמת ובצדק וללא משוא פנים. על כך נאמר בתורה (דברים ל"ב, ד'): "א-ל אמונה ואין עוול, צדיק וישר הוא".
_x000D_
התנא מנסח באופן חד משמעי את מהות השאלה: "אין בידינו – לא משלוות הרשעים, ואף לא מיסורי הצדיקים". "אין בידינו" – לא עלה בידינו – לא השגנו תשובה סופית ומניחה את הדעת באופן מוחלט לעובדה שהרשעים שלווים ואילו הצדיקים הם אלו שמתייסרים.
_x000D_
הנביא ישעיהו אומר בשם ה' (נ"ה, ח'-ט'): "כי לא מחשבתי מחשבותיכם ולא דרכיכם דרכי", והסיבה לכך היא: "כי גבהו שמים מארץ, כן גבהו דרכי מדרכיכם ומחשבותי ממחשבותיכם". כשם שאין יושבי חלד מסוגלים להגיע לשמי רום, כך גם אין בן תמותה מסוגל להשיג דעת עליון, אין הוא מסוגל לרדת לסוף דעתו של שוכן שחקים.
_x000D_
הסבר ממצה אמנם לא נמצא, ביאור מעמיק להנהגת השכר והעונש השמימיים נלאינו מלהבין, אך יחד עם זאת ניתנו מספר תשובות המסבירות את הנושא:
_x000D_
ראשית עלינו לדעת, כי ברוב המקרים השאלה איננה במקומה, כי נתוני המציאות עצמם אינם ברורים לנו: האם אנו יודעים בבירור מיהו צדיק ומיהו רשע? האם אנו מסוגלים לחדור אל נבכי מחשבותיו של זולתנו או האם ביכולתנו להבין את עומק רגשותיו? יתכן, לדוגמה, שהאדם שנראה רשע לעינינו, עושה חסד במסתרים ומעלים את מעשיו הטובים מעיני כל.
_x000D_
יתר על כן, גם אם קיים אדם שאנו מכירים אותו לפני ולפנים, עדיין אין אנו יודעים בבירור מהי מדרגתו האמיתית. לכל אדם נקודת בחירה שונה. המאבק בין שני יצריו מתנהל בחזית שונה לחלוטין מאשר אצל אדם אחר וקשה מאד לחדור לפנימיותו.
_x000D_
החיים רוויים במאבקים בין הצדק והמוסר לבין השאיפות האנוכיות, בין המצפון לבין הרצונות, לכל אדם מטען רוחני שונה, תכונות אישיות יחודיות, חינוך שונה ונסיון חיים אחר.
_x000D_
שיקלול הנתונים של כל מעשה – סבוך הוא ומסועף, ולכן אין בכוחנו לפסוק ולאבחן באופן מוחלט מיהו צדיק ומיהו רשע, מיהו זכאי ומיהו חייב. רק הבורא שבידו כל הנתונים, רק הבורא המלווה אותנו מרגע לידתנו, ביכולתו לקבוע מסמרות בתחום זה.
_x000D_
אין גם לקבוע מסמרות בתחום ההטבה והשכר. לעתים אנו רואים אדם השוקד כל ימיו על התורה, אך בביתו אין כל. הדבר נראה לנו כעוד הוכחה ליסורי הצדיקים. אולם אם נשאל את האדם עצמו, הוא עשוי לומר לנו שלא חסר לו מאומה. חפצו הוא לעבוד את ה' בפינתו הקטנה, ואין הוא שואף להרבות עושר ונכסים.
_x000D_
הבריות מסתכלות על המסוגף, על החיוור והדל, כמסכן. הכל נדים לו בראשם, אולם במקרים רבים ההיפך הוא הנכון. הצדיק האמיתי חי חיי רוגע בתנאיו הוא, ואילו הרשע למרות עושרו אכול הוא כעס וקנאה, וכל ימיו מלאי מכאובים. העשיר האמיתי הוא האדם השמח בחלקו, ואילו העני הוא מי שמרגיש חסר. לעושר אמיתי זה ניתן להגיע גם ללא אמצעים, ולעוני אמיתי זה ניתן להגיע גם אם האסם מלא בר.
_x000D_
האושר והשלווה הם מושגים יחסיים, סובייקטיביים לחלוטין. אי אפשר לשקול אותם בכלי מדידה, רק האדם עצמו מכיר את עולמו הפנימי ורק בידו לקבוע את מידת אושרו.
_x000D_
קיימת תשובה נוספת המאירה את הנתונים באספקלריה של נצח:
_x000D_
בכל אדם, גם בצדיק, נדבק שמץ כלשהו, פגם קטן. גם במי שדמותו מזהירה באור יקרות, עלול להראות כתם. הקב"ה אינו מעונין שיחסר אפילו משהו מזוהרו ומשכרו של אותו צדיק בעולם הבא, שבו ניתן השכר האמיתי והנצחי, ולכן נפרעים ממנו בעולם הזה. ביסוריו בעולמנו הוא מנקה את הפגמים הקלים הנמצאים במעשיו, ולאחר שיפרע את חובו בעולם הגשמי, הוא יזכה לשכר מלא בעולם הנצחי. יסורי הצדיקים בעולם הזה הינם לטובתם.
_x000D_
במקביל – ההנהגה השמימית עם הרשע מחייבת מבט הפוך: לכל אדם פזורים בחייו ניצוצות של אור. הוא אמר מילה טובה למישהו, תרם לצדקה, כיבד את הוריו ועזר לידידיו. לאותו אדם מגיע שכר בגין אותם מעשים טובים. אולם לא מגיע לו שיזכה לטובה נצחית על אותם מעשים בודדים. לכן, פורע הקב"ה את חובו כאן בחייו בעולם הזה. הוא אוכל בחייו את גמול צדקתו. שלוות הרשעים היא לעתים לרעתם, כי מטרתה להרחיק אותם מחיי הנצח, מחיי השכר האמיתיים.
_x000D_
מול שיקולים ארוכי טווח אלו, לא נוכל להתיימר ולפסוק למי טוב באמת ולמי רע באמת. אם נגלה את אוזנו של הצדיק שהסבל שהוא עובר יביא לו אושר מירבי בעולם הנשמות, האם לא יודה וישמח?
_x000D_
בדברי התנא: "אין בידינו משלוות הרשעים ואף לא מיסורי הצדיקים", ניתן ללמוד מקל וחומר על העונש והשכר האמיתיים לעתיד לבוא, בראותנו את שלוות הרשע, את עושרו ואת הצלחתו.
_x000D_
אם הרשע קיבל שכר כה רב על מספר זעום של מצוות – על אחת כמה וכמה שיגדל שכרם של הצדיקים לעתיד לבוא, שהרי זכויותיהם רבות הן לאין שיעור.
_x000D_
נעלה הוא משפט שמים מהשגתנו, אך את הקו הכללי שלו ניסינו להשיג, להסביר ולהבין.

_x000D_