כשישים שנה לאחר חורבן בית המקדש השני, התחולל מרד נוסף של היהודים יושבי הארץ ברומאים. בראש המרד עמד שמעון בר כוכבא. כל המאורעות התחוללו בעקבות מעשה פעוט.
_x000D_
באותם ימים היה נהוג שכאשר נולד תינוק, היו שותלים עץ ארז, וכשנולדה תינוקת, היו שותלים עץ שיטה. את האילנות היו עוקרים לפני חתונתם כדי להכין מהם חופה לבני הזוג.
_x000D_
באחד הימים עברה בת הקיסר ליד העיר ביתר ונשברה יתד במרכבתה. מייד קצצו עבדיה עץ ארז כדי לעשות ממנו יתד חדש. כשראו זאת היהודים, כעסו מאוד והיכו את מלווי בת הקיסר.
_x000D_
הלכו הרומאים לאדריאנוס, קיסר רומא, ואמרו לו שיהודי ביתר מורדים בו. כששמע זאת הקיסר, החליט לערוך מלחמה על ביתר ולכובשה בכל מחיר. מייד שלח את צבאו לצור על העיר. מלחמות רבות ניטשו בין צבאות אדריאנוס לצבאות בר כוכבא.
_x000D_
בר כוכבא גייס לצידו צבא חזק ביותר. כל אדם שחפץ להצטרף לצבאו, היה צריך לקטוע את בוהן ידו כדי להוכיח את גבורתו ואת אומץ ליבו. כך אסף בר כוכבא לצבאו מאתיים אלף חיילים קטועי אצבע.
_x000D_
אמרו לו חכמי ישראל: "עד מתי אתה עושה את ישראל בעלי מומים? אם רצונך לבחון אותם, עליך לנהוג אחרת. אדם שיצליח לעקור ארז מהלבנון בשעת רכיבה על סוס, יוכל להצטרף לצבאך". בר כוכבא עשה כדבריהם ואסף מאתיים אלף חיילים נוספים המסוגלים לעקור ארז מהלבנון בשעה שרוכבים על סוס.
_x000D_
עם צבאו החזק הצליח בר כוכבא לשמור על ביתר.
_x000D_
בעיר ביתר היה צדיק גדול, דודו של בר כוכבא, ושמו רבי אלעזר המודעי. כל אותם ימים היה רבי אלעזר שרוי בשקו ובתעניתו, התפלל לפני ה' וביקש: "ריבונו של עולם, אל תשב בדין היום".
_x000D_
בזכות תפילותיו לא נפלה ביתר בידי האויב, שצר עליה במשך שלוש שנים וחצי. בסופו של דבר, התייאש אדריאנוס ורצה לחזור לארצו. בא כותי מתושבי האזור ואמר לו: "כל זמן שתרנגולת זו מתפלשת בעפר [רבי אלעזר המודעי עוסק בתפילה ובתענית], לא תוכל לכבוש את העיר. תן לי, ואני אדאג שתצליח לכבוש את העיר עוד היום".
_x000D_
נכנס הכותי לביתר וראה את רבי אלעזר עומד ומתפלל. ניגש אליו ועשה עצמו לוחש דבר סוד באוזנו. רבי אלעזר לא הרגיש בכך.
_x000D_
סיפרו לבר כוכבא: "דודך, רבי אלעזר, מבקש למסור את העיר לידי אדריאנוס. בעינינו ראינו שדבר סתר לו עם איש כותי".
_x000D_
שלח בר כוכבא להביא לפניו את הכותי ושאלו: "מה אמרת לרבי אלעזר ומה השיב לך?"
_x000D_
התחכם הכותי ואמר: "אם לא אומר לך תהרוג אותי, אולם אם אומר לך, יהרוג אותי הקיסר. מוטב לי להיות נאמן לקיסר ולשמור את סודות המלכות". מתשובתו הבין בר כוכבא שאכן מתנהלים דברי סתר בין קיסר רומי לבין רבי אלעזר.
_x000D_
הביאו לפניו את רבי אלעזר ושאלו: "מה לחש הכותי באוזניך?" השיב לו: "איני יודע מה לחש באוזני. הייתי עסוק בתפילה ולא שמעתי מאומה". "ומה אמרת לו?" הוסיף בר כוכבא לשאול. "כלום", השיב רבי אלעזר. התמלא בר כוכבא כעס גדול, בעט ברבי אלעזר והרגו.
_x000D_
באותה שעה יצאה בת קול מהשמיים ואמרה: "אתה שברת את זרועם של ישראל וסימאת את עין ימינם, לפיכך 'זרועו יבוש תיבש ועין ימינו כהה תכהה'". כתוצאה ממעשיו, נלכדה העיר ביתר ובר כוכבא נהרג.
_x000D_
בתשעה באב נכנסו צבאות רומא לעיר ביתר, הרגו בה אנשים, נשים וטף והעיר התמלאה דם. כמות הדם הייתה כה גדולה, עד שהסוסים שקעו בדם עד חוטמיהם. הדם הצליח לסחוף אבנים כבדות במשקל של למעלה משלוש מאות קילוגרם.
_x000D_
כשהביאו לפני אדריאנוס את גופתו של בר כוכבא, ראה נחש כרוך על צווארו. בחן אדריאנוס את גופו החסון של בר כוכבא ואמר: "אילולי אלוקים הרגו, מי היה יכול להורגו?"
_x000D_
אדריאנוס, שלא האמין שיצליח לכבוש את העיר ביתר, היה שיכור מגאווה והחליט שלא לאפשר את קבורת הרוגי ביתר.
_x000D_
הוא ציווה להביא את כל ההרוגים לכרם גדול, שמונה עשרה קילומטר אורכו ושמונה עשר קילומטר רוחבו, השכיבום בפישוק ידיים ורגליים זה על גבי זה וגדרו בהם את הכרם מכל צדדיו, בהיקף של שבעים ושניים קילומטר. אדריאנוס עשה זאת כדי שיוכל להתענג תמיד על מראה הגיבורים ההרוגים.
_x000D_
במשך שבע שנים היו הרוגי ביתר מוטלים בביזיון, אולם נעשה נס וגופותיהם לא הבאישו. רק לאחר שבע שנים התיר אחד ממלכי רומא לקבור את ההרוגים.
_x000D_
כל ישראל התאספו, והביאו את המתים לקבורה ביום ט"ו באב. באותה שעה תיקנו חכמים בברכת המזון את ברכת "הטוב והמטיב". 'הטוב' שהגופות לא הסריחו, 'והמטיב' שניתנו לקבורה.

_x000D_