רש"י הוא גדול פרשני המקרא והתלמוד בכל הדורות. כולנו מסתמכים עליו, על לשונו הקצרה והבהירה, על העדפתו את הפשט על פני הדרש, הרמזים או הסודות, אם כי פעמים רבות הוא נותן ביטוי בפירושו גם לחלקים אלו.
_x000D_
השם רש"י משמעותו ראשי תיבות של: רבי שלמה יצחקי – בן יצחק, ומאוחר יותר הצמידו משמעות נוספת לאותם ראשי תיבות: רבן של ישראל.
_x000D_
רש"י חי שישים וחמש שנה בלבד, אך בתקופת חיים זו הגיע לידע אדיר בכל מכמני היהדות. אין תחום בחיים שרש"י לא נזקק לו בפירושו, בעיקר הוא נעזר באטימולוגיה ובפילולוגיה, בבלשנות ובחקר הלשונות. הוא התמצא היטב בדקדוק, ובכל ידע אדיר זה הוא השתמש בפירושו על התנ"ך ועל התלמוד.
_x000D_
מסופר שכאשר הרתה אותו אמו היא כמעט נדרסה על ידי מרכבה בלכתה ברחוב צר. נעשה נס, ובחסדי שמים נוצר לפתע כוך בקיר הרחוב ליד מקום עומדה, והיא הזדרזה להיכנס אליו בטרם תעבור המרכבה. כך ניצל ובא לעולם אחד מגדולי האומה. עד היום מצביעים תושבים על הכוך המפורסם שנותר ברחובה של ורמיזה.
_x000D_
רש"י חי לפני למעלה מתשע מאות שנה בטרואה, במזרח צרפת. הוא למד אצל גדולי רבני אשכנז בדורו, גם במגנצה וגם בוורמיזה, שם ניצב עד היום בית הכנסת של רש"י. הוא למד מפי תלמידיו של רבנו גרשום מאור הגולה. רש"י השתדל מאד לקרב את הבריות אל התורה, לעשות עיניים לתורה, ולהבהיר את הדברים העמוקים ביותר בלשון השווה לכל נפש.
_x000D_
פרט מעניין ושובה נפש בפירוש רש"י הוא התאמתו לכל. מחד, הוא פירוש עמוק מאד לעתים באות אחת הוא רומז לשיטות עמוקות בנבכי הפסוקים או הסוגיות. ומאידך, הוא מתאים גם לתלמיד צעיר והוא מבהיר לו את כוונת הפסוק או הגמרא בהתאם להבנתו ולדרגתו.
_x000D_
כבר בדורו הכיר העולם היהודי בגדלותו, ובכל התפוצות הכירו בסמכותו העליונה כפרשן התורה והתלמוד. גם אומות העולם העריצו את רש"י בשל חוכמתו המפורסמת.
_x000D_
בפירוש רש"י אין המקרא יוצא מידי פשוטו. רק לעתים רחוקות, בהתאם לנוסח הפסוק ולעניינו, הוא כותב: "אין המקרא הזה אומר אלא דרשני", והוא מבאר את הכתוב כפי שדרשוהו חכמינו. בדרך כלל מנסה רש"י להעמיד את הדברים על פשוטם, בקיצור נמרץ ובלשון זכה ובהירה.
_x000D_
פירושו מקיף את כל התורה, הנביאים והכתובים. כמו כן הוא כתב פירוש על התלמוד – המשנה והגמרא. בנוסף, מצויים מאות ביאורים ותשובות בסוגיות ובנושאים רבים הרשומים על שמו, ואלו פזורים בדברי תלמידיו והראשונים הבאים אחריו.
_x000D_
לרש"י היו שלוש בנות, שהיו ידועות בחוכמתן. חתניו ונכדיו היו חכמים מפורסמים, ביניהם רבי יעקב, הנקרא 'רבינו תם' על שם הכתוב: "ויעקב איש תם יושב אהלים", רבי יצחק בן מאיר (הריב"ם) ורבי שמואל בן מאיר (הרשב"ם). נכדים אלו היו מחשובי בעלי התוספות. בתלמוד הבבלי מודפס מצד אחד של הגמרא פירושו של רש"י, ובצד השני מודפס פירושם של בעלי התוספות. לעתים קרובות חולקים בעלי התוספות על רש"י, וכאשר הם מצטטים את דבריו הם פותחים בביטוי: "פירש בקונטרס", שכן פירוש רש"י הופץ בימיהם בצורת קונטרסים.
_x000D_
בעלי התוספות אינם נמנעים מלהביע דעה מנוגדת לדעת רש"י ולהציע פירוש אחר ומסקנה שונה. אף שהם נכדיו של בעל הקונטרס, אין הם נושאים לו פנים כאשר מדובר באמיתה של תורה. הם אמנם שומרים על יחס של יראת כבוד, אך יחד עם זאת, הם חותרים באופן שיטתי לחשיפת האמת, כפי שהם ראו אותה. אחת המחלוקות הידועות ביותר בין רש"י לבין רבנו תם נכדו, נוגעת לסדר הנכון של הנחת הפרשיות בבתי התפילין. כתוצאה ממחלוקת זו, רבים מניחים עד היום שני זוגות תפילין – "תפילין של רש"י" ו"תפילין של רבנו תם".
_x000D_
צניעותו של רש"י, בצד הבקיאות הגאונית שלו, כובשת לבבות. הוא לא מתבייש לומר: "איני יודע", באותם מקומות שהפירוש אינו נהיר לו. ביטוי כמו "איני יודע מה מלמדנו" (בראשית כ"ח, ה') הינו בעל מסר לדורות, הוא מלמד על הצורך להודות על האמת כמו גם בהכרח לדבוק במידת הענווה.
_x000D_
צניעותו ויושרו של רש"י באים לביטוי בפרשנות המקרא, בהתייחסותו לתרגום אונקלוס. ביטויים כמו "כתרגומו" או "כתרגומו-פירושו" או ביטוי נדיר כמו: "ואונקלוס תרגם מה שתרגם", הינם קווים אופייניים לצדקתו של רש"י ולחיפוש האמת בפירושו.
_x000D_
עד היום אין להעלות על הדעת אפשרות של לימוד התורה שבכתב והתורה שבעל פה והבנת הדברים כראוי, ללא הסתייעות בפירושו של רבן של ישראל – רש"י.

_x000D_