התנא שמעון בן שטח פעל לחידוש הסנהדרין ולחיזוק מעמדה, לביסוס משפט התורה ולהעמדת הדת על תילה. במסגרת כהונתו כנשיא הסנהדרין המשיך לפעול למען מטרות אלו. את הסנהדרין הוא ניהל ביד רמה ולא נשא פנים לאיש.
_x000D_
המשנה דורשת מן הדיינים לחתור אל האמת מתוך יעילות רבה וזהירות מרבית. המעשה הבא, המובא בגמרא, מדגים את עמידתו האיתנה של רבי שמעון על משמר האמת.
_x000D_
כאשר הואשם עבדו של ינאי המלך בהריגה, הוזמן ינאי לבית הדין להיות נוכח בדיון על עבדו, כפי שנדרש בהלכה. ינאי סירב להופיע בפני הסנהדרין, ודרש כי הדיינים יבואו אליו, אולם לאחר דרישתם הנחרצת של הדיינים, הופיע המלך בבית הדין. אולם לא איש כינאי יתכופף בפני נתיניו, הוא דאג שכסא מלכותו יוצב באולם הדיונים, וכשהגיע, התיישב עליו.
_x000D_
שמעון בן שטח, שהיה גיסו של המלך, ישב בראש הסנהדרין, וסרב לנהל את המשפט כל עוד ינאי אינו עומד על רגליו לפני הדיינים, כפי שדורשת ההלכה. הוא נימק את דרישתו: "לא לפנינו אתה עומד" – לא לנו הוא הכבוד – "אלא לפני מי שאמר והיה העולם אתה עומד".
_x000D_
חרה הדבר לינאי ואמר כי לא ישמע בקול גיסו שמעון, אלא אם כן יצטרפו גם חבריו הדיינים לדרישה. נפנה שמעון בן שטח לימינו – לראות מי מחבריו מצטרף אליו – אך כולם כבשו את עיניהם בקרקע. נפנה לשמאלו, אך גם הם כבשו את עיניהם בקרקע. "אמר להן שמעון בן שטח: בעלי מחשבות אתם? מביטים לקרקע, ועושים עצמכם כטרודים במחשבות, ובלבד שלא להישיר מבט. יבוא בעל המחשבות ויפרע מכם".
_x000D_
שמעון בן שטח הוכיח כי אין פשרות בהלכה. דיין ששיקולים אישיים מניעים את צעדיו ואינו מוציא משפט אמת, אינו ראוי לשמש כדיין.
_x000D_
הוי מרבה לחקור את העדים
_x000D_
במשנתנו מנחה שמעון בן שטח את הדיין כיצד להתנהל ללא חת מול העדים המופיעים בבית הדין. התורה מסתמכת על דיווח המתקבל משני עדים כעדות בעלת כובד משקל ממדרגה ראשונה. משום כך חובה על הדיין לחקור את העדים בכובד ראש וביסודיות, ולבדוק שהם אינם עדים זוממים, המבקשים להפליל אדם על לא עוול בכפו.
_x000D_
על הדיין להרבות בבדיקות, להשתמש בתחכום וברגישות לפרטים, ולתת את הדעת לדקויות בתשובותיהם של העדים, כדי להגיע לבירור האמת. המשנה (סנהדרין ה`, ב`) מביאה דוגמה: "מעשה ובדק בן זכאי בעוקצי תאנים". היינו, הדיין בחן את אמינות העדים, ושאל אותם מה גודל העוקץ של התאנים שגדלו על העץ, אשר תחתיו, התבצע הפשע. אם היתה מתגלה סתירה בין העדים או סתירה למציאות הקיימת, עדותם היתה מתבטלת. זוהי דוגמה עד היכן מגיעה חקירת העדים ועד כמה עליהם להיות מהימנים.
_x000D_
אמנם לאחר שהתקבלה העדות בבית הדין היא נחשבת כהוכחה מוצקת, אולם כל עוד לא התקבלה, על הדיינים לערוך בירורים קפדניים מאד בהקשר לאמינותם של האנשים המעידים בפניהם.
_x000D_
והוי זהיר בדבריך שמא מתוכם ילמדו לשקר
_x000D_
כיון שהתנא ציוה להרבות בחקירות, ריבוי הדיבורים עלול להביא לידי חטא. מחקירותיו של הדיין, עשויים העדים ובעלי הדין ללמוד כיצד עליהם לענות כדי להטות את הדין לזכותם. הם יבינו מה עליהם לומר כדי שתתקבל עדותם, אף על פי שעדות שקר היא. לכן, מוסיף רבי שמעון ומזהיר את הדיין: הוי זהיר בדבריך, כדי שמתוכם לא ילמדו העדים לשקר.
_x000D_
על הדיין לשקול את מילותיו בפלס, לנהוג באחריות, ובעיקר להצמד בעצמו לאמת ללא פשרות. כלולה כאן הנחיה שמשמעותה אזהרה לדיין שיהיה נזהר בדברו ובענייניו האישיים שיהיו ללא רבב, כדי שלא יוכלו האנשים לטעון לעומתו: "טול קורה מבין עיניך" (היינו, תקן את עצמך לפני שאתה מוכיח אחרים).
_x000D_
הדיין מייצג כלפי העם את דעת התורה, את היושר ואת הנקיות מפניות. לכן, עליו להקפיד על התנהגותו ולהוות דוגמה אישית. אם הוא יתפש, חלילה, בעיוות קל שבקלים יטענו בני האדם: אם בארזים נפלה שלהבת, מה יעשו אזובי הקיר?
_x000D_
מערכת המשפט התורני בישראל מייצגת שקיפות מלאה, נקיון כפיים וטוהר כוונות. ככל שעולה מעמדו של הדיין, כן חובה עליו לדקדק במעשיו, להקפיד יותר על שליטה עצמית על התרחקות מנגיעות אישיות ועל נקיות הדעת.
_x000D_
הדיינים משתדלים בכל מאודם להגיע לנקודת האמת, ואלוקי האמת מסייע להם לפסוק דין צדק לאמיתו.

_x000D_