סמטאות ראדין בימי גשמים היו שטופות בוץ. במקרים אלה היו מטילים קרשים כדי להקל על המעבר. ברם החפץ חיים היה נזהר תמיד לא לדרוך עליהם, באומרו: מן הסתם לקח מישהו קרש והניחו פה, מבלי לשאול רשות מהבעלים, והרי זה גזל. העובדה שרבים עוברים בדרך זו, אינה פוטרת מידי הגזל. והיה מזכיר את דברי הגמרא (עירובין נ"ג, ב') במענה של אותה תינוקת לר' יהושע בן חנניא, שביקש להצדיק את הליכתו בדרך שבחר, ואמר לה: "לא דרך כבושה היא?" השיבתו: "לסטים שכמוך כבשוה…"