_x000D_

בגדי הכהונה היו בגדי פאר, כמובא בפסוק: "ועשית בגדי קודש לאהרן אחיך לכבוד ולתפארת" (שמות כ"ח, ב').

ההדר והיופי החיצוניים יוצרים אפקט פסיכולוגי חיובי בעיני המתבונן בהם. העם, שילווה את הכהן, העוטה בגדי פאר אלו, יחוש ברוממותו המלכותית, והוא יהיה נכבד בעיני הבריות. לבו של אדם מושפע רבות מהופעה חיצונית מושכת והדבר קובע את עמדתו וגישתו לאורה. היופי הוכר כאן כמכשיר לגיטימי בשירותיה של הרוח ושל עבודת ה'.

הקפדה זו בענייני לבוש מהווה אמצעי טבעי להשפעה רוחנית חיובית על הכהן עצמו. השפעה, שתקרין על העם הסובב והמתבונן בסדר עבודת הכהן במשכן.

אולם אנו מגלים דין נוסף ביחס לבגדי כהונה: "והיו על אהרון… בגשתם אל המזבח לשרת בקודש ולא ישאו עוון ומתו" (שם כ"ח, מ"ג).

המשרת במשכן, אם לא יופיע לעבודתו במלוא מדיו, ייענש.

זאת ועוד, הופעה בחסרון בגדים הינה הפקעת הכהונה עצמה: "בזמן שבגדיהם עליהם, כהונתם עליהם. אין בגדיהם עליהם – אין כהונתם עליהם" (זבחים י"ז, ב').

בלעדיהם, שווה הוא במעמדו ובערכו לשאר חלקי העם, שאינם כוהנים, ועבודתו פסולה. הכהונה תלויה כל כולה בביגוד הנכון.

"למה נסמכה פרשת בגדי כהונה לפרשת קרבנות? לומר לך, מה קרבנות מכפרים, אף בגדי כהונה מכפרים".

הלבוש אינו רק הגנה מפני הקור, אינו מהווה רק קישוט. הוא סימן ההיכר הראשוני וההכרחי לחברה האנושית. להרגשתו המוסרית של האדם, למותר האדם מן הבהמה. עצם הלבוש – כבוד הוא לאדם… הלבוש הוא סמל כבוד לאדם באשר הוא אדם.

…ברא ה' לאדם ולאשתו כותנות עור, ובהלבישו אותם נאמר לנו, שאין הבגד דבר שבהסכמה בלבד, אלא תוספת למעשה בראשית, מעין עור שני, שניתן לאדם, מעין גופניות נאצלת יותר.

הבגד מרמז על אצילות, על קדושה, על התעדנות האדם. הבגד הוא מהות התרבות. השבטים הפרימיטיביים, שנותרו מאחור, ולא הדביקו את ההתפתחות הטכנולוגית של האנושות, הם השבטים, שלא עמדו על סוד מוסרו של כיסוי הגוף ועל תרומתו המכרעת של הלבוש להתפתחותו החומרית והרוחנית של האדם. נסיגתו של בן המאה העשרים – התוצר של תרבות החומר – אל פולחן ההתערטלות לסוגיו השונים, סילקה מהלב את מנגנוני הבושה המעודנים, והפעילה את מערכות ההרס העצמי של הפרט והכלל.

הבגד הופך, בתפישת היהדות, את האדם לכהן במקדש העולם, לנושא הבשורה המוסרית. הוא מאפשר לו לעדן את חייו, להעניק להם משמעות מעבר לצרכיו החומריים הבסיסיים. הצניעות היתה מאז סמל לאדם הנעלה, המקרין אור וטובה על סביבתו.

הופעתו של הכהן במשכן בבגדי כהונה, שניתנו לו על פי צו האלוקים, הזכירה למתבונן את דבר הענקת הכסות לאדם בתחילת דרכו בתבל. הענקה לשם תפקיד, למען יישמר בכל אורחות חייו מן החייתיות ומן ההתבהמות האורבות לו בכל פינה.

זוהי תכונת הבגד ומהות הכהונה. המודעות שעוררו תרמה לתיקון בחברה ולכפרה כקרבן.