בגדי הכהונה של אהרן הכהן ובניו הוסיפו מימד של קדושה לשבט הכהונה. הם העניקו חשיבות ופאר ללובשיהם, כבגדי מלכות המכבדים את לובשיהם.
כהן הניגש לעבודה בבית המקדש מבלי ללבוש תחילה את בגדי הכהונה, ואפילו החסיר רק אחד מהבגדים, פסול הוא לעבודת הקודש.
בבגדים אלו יש הרבה מעבר לפאר חיצוני. בפנימיותם מכילים בגדים אלו עניינים רמים המקדשים את הכוהנים ומכשירים אותם לעבודת המקדש.
הכהן הגדול נכנס למקדש כשהוא לבוש בשמונה בגדים. מבין הבגדים שנוספו לכהן הגדול בלט חושן המשפט שהיה נתון על לבו.
בתוככי החושן נתונים היו האורים והתומים המכילים את השם המפורש של ה'. שתים עשרה אבנים יקרות היו קבועות בחושן, ועל כל אחת מהן חרות היה שמו של אחד השבטים. בעזרת אותיות אלו יכול היה עם ישראל לקבל מענה לשאלות הציבור שעלו על הפרק. האותיות שבחושן היו מאירות, והכהן הגדול, ברוח הקודש שהיתה שורה עליו, היה מצרף את האותיות למילים, ואלה היוו את התשובה לשאלה.
עניין מהותי ועמוק טמון כאן. שמותיהם של שבטי ישורון הביעו את מהותם הייחודית של השבטים. שמו של כל שבט לא היה שם סתמי, אלא היה מכוון לעניינו הפנימי והרוחני של אותו שבט. הקדושה האלוקית שאפיינה את סגולתו של השבט, מסוגלת היתה להאיר ולהעניק תשובות אלוקיות לדורשי ה'.
אמנם לא כל אדם ראוי היה לשאת בגד תפארת זה. סגולותיו המיוחדות של אהרן הכהן, הן אלו שעשו אותו מוכשר וראוי לענוד את חושן המשפט. כח רוחני זה הוא הוריש לכוהנים הגדולים הבאים אחריו. לבו האוהב, הרחום והטהור של אהרן התאחד עם נשמות כלל ישראל כאשר נשא על לבו את חושן המשפט.
כשביקש הקב"ה להטיל על משה רבינו את השליחות הגדולה לגאול את ישראל ממצרים, הוא חשש שעלולה להיגרם לאהרן, אחיו הגדול, חלישות דעת כלשהי. משה רבינו העדיף לוותר על התפקיד, ובלבד שלא לגרום עוגמת נפש לאחיו.
אלא שהקב"ה הודיע למשה, שאהרן נעלה הרבה מעבר לכל חישוב אנוכי. כל חלל לבו של אהרן היה גדוש באהבת ישראל ללא מצרים. להפך הוא עוד שמח בלבו פנימה שמשה יקבל את התפקיד הנשגב. בשכר נקיות לב זו, זכה אהרן ללבוש את החושן ולהאיר ממנו לכל ישראל.
כאשר לבש אהרן הכהן את בגדי הכהונה, היו כל כוונותו וכל מעייניו נתונים בכוונה לשם שמים. נאמר על אודות אהרן: "ויעש כאשר צוה ה' את משה" (ויקרא ט"ז, ל"ז). וביאר רש"י שם: "מלמד שלא היה אהרן לובשם לגדולתו, אלא כמקיים מצות המלך (מצות ה')".
זאת ועוד, כדי להאיר את חושן המשפט הוצרך אהרן להיות חדור בתכונה נוספת, שאף היא דרשה טהרת לב, הכוונה היא לאהבת ישראל.
משמעות הפסוק: "ונשא אהרן את שמות בני ישראל בחושן המשפט על לבו" (שמות כ"ח, כ"ט), כוללת בפנימיותה את הקביעה שאהרן נשא את שמות בני ישראל בתוככי לבו. לבו האוהב של אהרן מסוגל היה להוות סמל לדברי המשנה במסכת אבות, המתייחסת לתכונותיו של אהרן: "אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה" (מסכת אבות פרק א', י"ב). אהבת ישראל זו סייעה אף היא להארה השמיימית שנראתה על חושן המשפט.