לכל יצירה אנושית יש לפחות קיום זמני. לעומת זאת, דיבורו של האדם הוא כצל עובר, פשוטו כמשמעו. הוא נעלם בלא להשאיר עקבות. לא ניתן למשש אותו, בן רגע הוא חולף ואיננו עוד. אולם למרות זאת, דומה שאין כח בעולם המשתווה בעוצמתו לכח הדיבור.
השפעתו של כח הדיבור ניכרת בתחומים רבים. בעזרת מילה טובה ניתן להחיות את נפשו של הזולת, לעודד אותו ולנסוך בו מרץ ושמחה. ומאידך, באמצעות הדיבור ניתן גם להרוס, להעליב ולמוטט. לעתים חיי משפחה נהרסים בגלל הבל פה. הדיבור הוא נשק קטלני העומד לרשותו של כל אדם ללא הגבלה. די אם נזכיר, שהיטלר הצליח לעלות לשלטון בארצו ולכבוש את לב ההמונים אך ורק בזכות כשרונו הרטורי.
חכמים לימדונו שנוסף להשפעה הנראית לעין של כח הדיבור יש לו גם השפעה בלתי נראית. לכן, לא ניתן כלל לשער את תוצאות הדיבור. לדוגמה, אדם מנבל את פיו. לדעתו הוא אמר בסך הכל מילה בלתי זהירה אך משעשעת, אולם עליו לדעת שבשמים הוא יוצר מהפכה: "כל המנבל את פיו, אפילו גזר דין של שבעים שנה לטובה, נהפך עליו לרעה". השפעתו הרוחנית של דיבור זה הינה הרסנית. ובאותו משקל, אדם מדבר לשון הרע על אחרים, בעיניו זוהי עקיצה קטנה גרידא, אולם עוונו נחשב לאחד החמורים ביותר בתורה.
גם במובן החיובי השפעת הדיבור היא מכרעת. מבחינה רוחנית דיבורו של האדם מגיע רחוק מאד. תפילתו של יהודי מסוגלת לבקוע רקיעים ולהגיע עד כיסא הכבוד. כמו כן, בזכות לימוד התורה ובזכותם של לומדי התורה – העולם מתקיים. כל מילה שהם הוגים בלימוד התורה מביאה שפע ברכה והצלחה לעולם.
עולם ומלואו תלויים בדיבור הן לטוב והן למוטב. אשרי האדם המשתמש בדיבורו ככלי מחזיק ברכה ומדבר אך ורק דיבורים חיוביים, דיבורים שאינם פוגעים ואינם שליליים, דיבורים שכלולים בהם ערכי חסד, רחמים, קדושה ותורה.