מצוה להדליק נרות לפני כניסת השבת. קיימים מספר מנהגים לגבי מספר הנרות שאותם מדליקים.
המנהג להדליק שני נרות מכוון כנגד "זכור" ו"שמור" שמופיע בהן מופיע הציווי על שמירת השבת, מופיעות שתי פעמים בתורה. בפעם אחת כתוב: "זכור את יום השבת לקדשו" ופעם השניה כתוב: "שמור את יום השבת וכו'". "שמור" מתייחס בעיקרו לאיסור שבת. בשבת יש ל"ט מלאכות שיש להמנע מעשייתן. לעומת זאת, "זכור" מתייחס למצוות החיוביות של השבת כקבלה של קדושת השבת – הקידוש על היין ועוד. שני צדדים אלו של השבת מקבלים את ביטויים במצוה של הדלקת נרות שבת, על ידי האישה המקבלת עליה את קדושת השבת.
באותה שעה, שבה פורשת השבת את כנפיה על עולמו של הקב"ה, מקבלים שני העמודים היסודיים של התורה, עמוד מצוות העשה ועמוד מצוות לא-תעשה (האיסורים) משמעות מעשית. מחד גיסא, עלינו לשבות בשבת ולהמנע מעשיית פעולות אסורות, ובכך אנו מדגישים את השביתה של ה' ביום השביעי בעת בריאת העולם. מאידך גיסא, המצוות החיוביות של השבת מדגישות את הקדושה ואת הברכה הטמונות ביום זה, כפי שנאמר בתורה: "ויברך אלוקים את יום השביעי ויקדש אותו" (בראשית ב', ג,). שני מוטיבים אלו כלולים במצוה זו של הדלקת נרות השבת, נרות המוסיפים אווירה של קדושה ושל מנוחה לבית היהודי.