בתקופה קדומה מאוד בחר ה' באברהם אבינו ובצאצאיו אחריו – בעם ישראל, והטיל עליהם את הייעוד להיות "אור לגויים".
עפ"י היהדות אנו מתקרבים לעידן השיא של עמנו בצעדי ענק. שלום אמת ישרור אז בעולם, וכולם יעבדו שכם אחד את ה'. על תקופה זו "וכיתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות", עם ישראל יגיע לשיאו מבחינה רוחנית וגשמית כאחת, ויתר העמים ינהרו אליו, כדי להתקרב בעזרתו לבורא ולעבודתו. אז יהיה עם ישראל "אור לגויים" במלוא מובן המילה..
מבחינה מסויימת עניין זה שייך גם לזמננו.
לאורך כל תקופות ההסטוריה, בד בבד עם המשטמה היוקדת והאנטישמיות הנוראה, מצפים עמי תבל לראות ביהודי סמל לאדם מושלם, החי לפי דרך האמת. הם רואים בו, לעתים בלי שיודו בכך, הן את המצפן (מורה הדרך) של העולם והן את המצפון שלו. הסתכלות זו הינה אחת הסיבות (שאין באפשרותנו, כנראה, לשנותה) לשנאת העולם כולו לעם-עולם.
"אור לגויים" משמעותו סמל ודוגמא להעפלה רוחנית, ליחס מעולה בין אדם לחברו. אנו ניצבים תדיר ב'חלון הראווה' של העולם, מביטים עלינו בזכוכית מגדלת. אם אנו זוכים, אנו מהווים דוגמא לטובה, ובזכותנו חל שינוי מסויים לטובה בעולם כולו. באותה שעה ניתן לומר עלינו שאנו מהווים כבר עתה "אור לגויים". הצלחה מסוג זה מקרבת את בואה של הגאולה השלמה, את בואו של הקץ המצופה שהנביאים נתנבאו עליו בימים קדמונים.
באתר "ערכים" במדור "ישראל והעמים" מצויים מאמרים רבים המרחיבים את היריעה בתחום זה.