עבותות הקשר בין ארץ ישראל ועם ישראל שזורים מאלפי נימים, ימיהם כימות עולם ותוכם רצוף אהבה.
שבועת הגולים על נהרות בבל (תהלים קל"ז, ה'-ו'): "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני, תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי, אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי", הייתה לצו מקודש, שרבבות אלפי ישראל שמרו לה אמונים.
ביטוי נשגב לכיסופי ישראל לארץ חמדתם מצוי בשירתו-קינתו של ר' יהודה הלוי:
"אבחר לנפשי להשתפך במקום אשר רוח אלקים שפוכה על בחיריך…
ינעם לנפשי הלוך ערום ויחף עלי חרבות שממה, אשר היה דביריך".
(מתוך הקינה "ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך")
בלהטי הגיגיו אלו, הוא היה לפה לשלומי אמוני ישראל, שארץ ישראל היתה מעולם מרכז לכיסופיהם וגעגועיהם.
בכל העתים קיננה בלב יהודים השאיפה לעלות לציון ולחונן את עפרה. אלו שזכו להגשים משאלה זו, לא בקלות בא להם הדבר. הרבה עמל ודמים, תרתי משמע, הושקעו כדי להוציא לפועל משימה זו. אולם משהוגשמה משאת נפשם לא היה קץ לשמחתם ולאושרם. גדולי האמוראים אשר זכו להגיע לארץ ישראל נשקו את עפרה והתרפקו על אבני חוצותיה, כהתרפק בן על ברכי אמו הורתו.
יהודים בכל קצוי תבל: בבבל כמו גם בספרד, בתימן שבדרום וברוסיה שבקצה הצפון, ראו בארץ את בית חייהם, וגלי המאורעות השונים ששטפו אותם לא יכלו לכבות את אש האהבה לה. כאמור, שאיפת יהודים היתה לעלות ולהשתקע בארץ הקודש, ומי שלא הצליח לעלות על מנת לגור בה, חפץ כי לפחות יזכה לבקר בה. מי שלא זכה לבקר בה ביקש לפחות להיקבר באדמתה, ומי שלא יכל גם זאת, השתדל שמעט מעפר הארץ ייטמן עימו בקברו, לקיים מה שנאמר: "ויכפר אדמתו עמו".
תהיה זו גישה שטחית למדי להניח שקשרים הדוקים אלו, הבולטים היטב בתודעת העם, הינם ענין רגשי גרידא. טעות חמורה תהיה להגדירם כמסורת עממית בלבד. שורשים עמוקים אלו שזורים בעצם ההוויה של העם והארץ, מכאן עוצמתם וזהו סוד נצחיותם.
עוד בהיות ישראל במצרים נערכו ונסדרו לפניו תהליכי הגאולה: "והוצאתי", "והצלתי", "וגאלתי", "ולקחתי אתכם לי לעם". תכנית זאת קיבלה ביטוי מעשי בקבלת התורה בהר סיני. יסודות העם ניצוקו עוד לפני מתן תורה, כאשר העם חנה נגד הר האלוקים, אז נאמר לו (שמות י"ט, ה'): "והייתם לי סגולה מכל העמים". מאוחר יותר בשעה שהוכיחו ישראל את נאמנותם המוחלטת לה' ולתורתו, הודיע להם משה: "היום הזה נהיית לעם לה' אלוקיך". (רש"י דברים כ"ט, ג'). רק לאחר שהיו ישראל לעם סגולה וגוי קדוש זכו לנחות את הארץ, ונתקיים בהם הכתוב: "והבאתי אתכם אל הארץ".