מאז חורבן בית המקדש השני, לפני קרוב לאלפיים שנה ועד ימינו, אנו נמצאים בתוככי גלות אדום. זוהי הארוכה והקשה בגלויות שעבר עם ישראל. לפני שאתייחס למשמעויותיה של גלות זו, אפתח בהסבר מהותי ורוחני.
ליעקב אבינו התגלה בחלום מחזה נבואי העוסק בהסטוריה של עם ישראל. עליות המלאכים בסולמו של יעקב סימלו את עלייתה לגדולה של האומה שהם מייצגים. לכל אומה יש מלאך, שר רוחני הממונה על האומה, על הצלחתה ועל נפילתה. בעקבות עליית שרי האומות בסולם, עלו לגדולה האומות ששרים אלו ייצגו. במחזה בחלום כל עליה כזו היתה מוגבלת, וסופה היה, שהיא נקטעה בצניחה רבתי, וכפי שנאמר: "והנה מלאכי אלקים עולים ויורדים בו". הירידה היתה סמוך לעליה והדבר סימל קץ גלוי לעין לעליית כוחן של אומות אלו, וכן לשעבוד שהן ישעבדו את ישראל.
באותו חלום ראה יעקב אבינו שעליית השר של אדום נמשכת הרבה מעבר למצופה. נדמה היה ששליטתו של אדום על עם ישראל תהיה נצחית. אולם יעקב התבשר מפי ה' שגם סופו של עשו יגיע. ואדרבה, בהתאם לגובה עלייתו בסולם, נפילתו מהפסגה שהגיע אליה,
תגרום להתרסקותו המוחלטת. ירידתן של כל האומות הינה טבעית. בהגיען לקצה כוחן ועוצמתן, הן יורדות מגדולתן. לא כן יהיה גורלה של מלכות אדום. ימיה כימות עולם, ולכן בעולמנו הנוכחי אמנם אין לה קץ, אולם קיצה יגיע עם הופעת מלך המשיח, כי הנהגתו תהיה מעבר למקובל בעולם הזה. על כך נאמר: "ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו, והיתה לה' המלוכה". בשעה שתתגלה מלכות ה' לעיני כל, יגיע קיצה של המלכות שמקורה בהר עשו.
לדברים אלו קיימת משמעות עכשווית. לעתים אנו רואים כוחות רשע הנעזרים במאגרי כח רב, עד שנדמה שאין מי שיעמוד נגדם או שיתמודד מולם. את מחזה הסולם ראה יעקב אבינו בנבואה בתקופה שנוצקו בה היסודות של עמנו, הובהר לו אז ש"לא לעולם חוסן", סוף הצדק לנצח! נבואה זו בכוחה לעודד את רוחנו בראותנו לעתים את הרשע בשיא הצלחתו.
נתייחס עתה מעט להסבר הראציונלי. מלכות אדום החריבה את בית המקדש והגלתה את עמנו אל בין האומות בתקופת הרומאים, ויותר מכך – מלכות זו גם יזמה שעבוד רוחני ו'מצור' שהוטל על התרבות היהודית המקורית. יסודה של התרבות הרומאית מבוסס הן על חכמת יוון והן על כח השתלטנות הרומאית. איחוד שני כוחות אלו מהווה גם את ערש התרבות המערבית המתבססת על מספר אלמנטים: עוצמה כוחנית וכלכלית, נהייה אחר היפה והערב לשעתו, והעדפתם של הישגים חומריים על פני הישגים רוחניים או מצפוניים.
בתוככי תרבות זו נתונים רוב עמי העולם ב'גלות'. הסדקים הנרחבים המתגלים במוסריות העולם בפירוק התא המשפחתי, בנהייה אחר 'וואקום' ועוד – כל אלו לא התחילו היום. הם מהווים פרי התפתחות של דורות רבים.
תפקידו של עם ישראל להיות אור לגויים. הוא מהווה אנטי תזה לבריחה מנושאי מהות. בימינו עדיין רבים מבני עמנו נתונים להשפעת הפן הבלייני של תרבות זו. אולם מובטחים אנו שתגיע עת שתנשוב בה רוח טהרה ממרומים. רוח זו תחדור ללבבות, וכולם יכירו בעליונותה של הרוח היהודית, זו המביאה פדות ומרפא לכל תחלואי העולם.