צורת האות ס' ומשמעותה

'עשרת הדברות' נחקקו על הלוחות מצד אל צד (שמות ל"ב, ט"ו). לחלק האמצעי של האותיות ם' ו-ס', לא היתה איפוא כל תמיכה טבעית שתשמור עליו לבל יפול. על כך אומר התלמוד: "מ"ם וסמ"ך שבלוחות, בנס היו עומדין" (מסכת שבת דף ק"ד, א').

ס' היא האות הרגילה, שאינה סופית, היחידה באל"ף בי"ת, המשלבת בצורתה שני היבטים שונים: שטח פנימי ריק וקו-מסגרת המקיף את הכל מסביב. שני היבטים אלו הם נושא לפירושים רבי-משמעות.

ספרות הקבלה מפרשת הן את שטחה הפנימי של האות ס' והן את מסגרתה החיצונית כסמלים לה'. ה' 'כולו רוחניות', ללא כל צורה פיזית או מאפיינים חומריים כלשהם, עניין הרמוז בחלקה הפנימי החלק של האות. ואילו המסגרת הסובבת וסוגרת את האות ס' רומזת לארץ, שעליה נאמר: "מלוא כל הארץ כבודו" (ישעיה ו' ג'). בכל מקום שהאדם שרוי בו, הוא יכול ליצור קשר רצוף עם הקב"ה, השוכן בכל מקום. מסגרתה של האות ס', המתמשכת ללא הפסקה, מסמלת את נצחיותו של ה' הכל-יכול, אשר אין לו התחלה ואין לו סוף.

מנקודת מבט אחרת החלק הפנימי של האות ס' מסמל את המשכן שעשו משה וישראל במדבר, והמסגרת המקיפה שלה מסמלת את ארבעת המחנות של שבטי ישראל (במדבר פרק ב').

וכן נאמר: "סמ"ך זו התורה שסביב, סמוך לה – משנה, מדרש, הלכות ואגדות, שמועות ותוספות". כלומר, התורה שבכתב היא הבסיס, המעגל הפנימי, המוקף עלי ידי התורה שבעל פה.

במדרש "אותיות דרבי עקיבא" מובא, שחלקה החיצוני של האות ס' רומז לה' המגן על ישראל מארבע רוחות, והחלק הפנימי מסמל את עם ישראל.

כמו כן, המעגל שיוצרת האות סמ"ך, מסמל את ה' המגן על בניו, וכפי שנאמר: "ואני אהיה לה נאום ה' חומת אש סביב" (זכריה ב', ט'). המעגל מסמל את שמירת ה' ואת הגנתו הן בעולם הזה והן בעולם הבא.

האות ס', אשר מסגרת לה סביב, מסמלת את הסמ"ך האלוקי, הן במובן הפעיל – שה' סומך את האדם, והן במובן הסביל – שהאדם סומך על ה' ונסמך בו. בטחונו של האדם בתמיכת ה' בו הוא אבן יסוד באמונת היהדות. הבטחון בה' הוא ממשימותיו העיקריות של האדם עלי אדמות, כפי שמבהירות מילותיו האחרונות של ספר קהלת. בסוף ספר קהלת מסכם שלמה המלך את כל דברי החכמה שבספר במילים "סוף דבר". ומהו הסיכום? "את האלקים ירא, ואת מצוותיו שמור" (י"ב, י"ג). במלה 'סוף' מופיעה סמ"ך רבתי (ס' גדולה), כדי להדגיש את החשיבות הבסיסית של הביטחון בתמיכת ה'.

המספר שישים

הגימטריה של האות ס' היא שישים, והיא מסמלת את הרוב מתוך מאה. בתור שכזו היא מייצגת שפע ושלמות. כמוה כאות ו', אשר ערכה המספרי הוא שש, והיא מסמלת שלמות בזמן ובמרחב.