עם עצוב ומבויש, שאינו יודע לאן יוליך את חרפתו, עמד עתה למרגלות הר סיני. עם, שעננת החטא אפפה אותו מכל עבר. עם שבזעם שחלחל בקרבו, לא הצליח להבין הכיצד נכשל? מדוע התפתה? כיצד נסוג אל בערות הסגידה למעשה ידיו – לעגל שיצר? בכאב לב הוא חש כיצד הסיר מעל עצמו את אמיתות מעמד הר סיני שרכש אך שבועות מספר קודם לכן.
גם משה הניצב מולם, אינו אותו משה שהכירו קודם לכן. עתה הוא מוכיח איכויות שלא שיערום. מנהיג המסוגל למען האמת המוחלטת, לשבור ולנתץ את לוחות הברית, מעשה ידי האלוקים, ובאותה שעה עצמה מגונן הוא על העם כולו. מודיע הוא לאלוקים, שאם בדעתו לכלות את עם ישראל בעקבות החטא הכבד: "מחני נא מספרך אשר כתבת" (שמות ל"ב, ל"ב). אין הוא רוצה שיוזכר שמו בספר התורה, באם אכן חלילה ייענש העם באופן כה קשה.
למרות החטא הנורא, קובע משה: אני חלק מן העם! אם התמורה הינה אובדנו של עם ישראל, המתבוסס עתה בחטא הבגידה בבורא, משה אינו מעוניין כלל להבנות מכך ולהוותר לבדו.
העם מלא הערצה מודע לכך וחש את הדברים. הוא רואה עין בעין את מסירות נפשו של משה למענם. העם נוכח גם בגובה מדרגתו של מנהיגם הדגול שעמד במבחן, בעוד הם נכשלו כה מהר:
"והיה כצאת משה אל האהל, יקומו כל העם ונצבו איש פתח אהלו והביטו אחרי משה, עד בואו האהלה… וראה כל העם את עמוד הענן עומד פתח האהל, וקם כל העם והשתחוו…" (שמות ל"ג, ח'-י').
משה שב אל האלוקים, האומר לו: "סלחתי כדבריך". לאחר ארבעים יום נוספים הוא יורד מהר סיני ובידו לוחות הברית השניים. אך עתה אירע מאורע מאוד משמעותי: "וירא אהרן וכל בני ישראל את משה, והנה קרן עור פניו, וייראו מגשת אליו" (שמות ל"ד, ל').
בפניו הקורנות של משה, השתקף עתה האור הנאצל של הרוחניות. היה זה האור שנברא עם בריאת העולם, אך הבריאה הגשמית לא היה ביכולתה להכילו. גנזו איפוא האלוקים לצדיקים לעתיד לבוא (רש"י בראשית א', ד').
דרשו חכמי המדרש: "כמה גדול כוח העוון! עד שלא חטאו ישראל, נאמר עליהם: "ומראה כבוד ה' כאש אוכלת בראש ההר" (שמות כ"ד, י"ז), וישראל לא הזדעזעו. וכשחטאו, אפילו את פניו של משה לא היו ביכולתם לראות, שנאמר: "ויראו מגשת אליו".
מכירים אנו תחושה מעין זו. כאשר בן משקר לאביו הידוע כאיש שונא שקר ורודף אמת – אין ביכולת הבן להרים את ראשו אל אביו ולהישיר אליו מבט, והוא יתחמק מעיני האב הנוקבות.
במצב הנוכחי לא עמד בבני ישראל העוז להישיר מבט, להתבונן כמימים ימימה. הבושה וייסורי המצפון מנעו זאת מהם. זהו איפוא מחיר החטא!