בארך אפיים
_x000D_
אורך רוח וסבלנות דרושים להצלחה בלימוד התורה, הן לרב והן לתלמיד. מן הרב נדרש שיהיה ארך אפיים, ולא יהא קפדן. לכל שאלה שישאל התלמיד, יש לענות באורך רוח ולהתייחס אליה בסובלנות.
_x000D_
גם אם התקשה התלמיד להבין דבר מה, ואף לאחר הסברים חוזרים ונשנים עדיין אינו משיג את הדברים לאשורם, אין להגיב בקוצר רוח או בתקיפות-מה, אלא לנהוג בסבלנות.
_x000D_
לא רק התלמיד נהנה במידת "ארך אפיים", אלא אף הרב עצמו זקוק לה. אם לא יתייחס לשאלות תלמידיו כראוי, יינזק הוא עצמו מכך. תלמידיו יפסיקו לשאול את פיו, ושוב לא יזכה ל"פלפול התלמידים". זאת מלבד השכר הרב המובטח לו עקב סבלנותו. כמו שמצינו בתלמוד שרבי פרידא הצטיין בסבלנותו המופלגת עד שהיה מסביר ארבע מאות פעם לתלמיד קשה הבנה, ובשכר זה זכה לאריכות ימים מופלגת, ואף זיכה את כל דורו לחיי העולם הבא.
_x000D_
גם התלמיד נדרש להתאזר במידת "ארך אפיים" ולסגל את עצמו לנהוג בשפלות רוח. כאשר הוא שומע ביקורת, דברי תוכחה ומוסר, לא יגיב בקשיות עורף או במגננה של התנגדות, אלא יקבל את הדברים וישתדל להפנים אותם בלבו.
_x000D_
כמו כן, כאשר התלמיד אינו מבין דבר מה בלימודו, לא יתייאש ולא "יאשים" את החומר הקשה, או את המסביר שאינו מצליח להעביר לו את הרעיון, אלא יתאזר "בארך אפיים" – בסבלנות ובנחישות, וינסה להתמודד עם הדברים שוב ושוב, עד שיבין אותם לאשורם.
_x000D_
נוסף לכך יש כאן הערה כללית הנוגעת לכל החפץ בקנין רוחני: בן תורה צריך להתאזר במידת "ארך אפיים" כפשוטה – לא לכעוס, כי הכועס "משכח תלמודו ומוסיף טפשות".
_x000D_
לא זו בלבד שהכעס מונע מדברי התורה להיכנס ללב ולמח, הוא גם מוציא את מה שכבר "בפנים". על כך אמר החכם מכל אדם "כי כעס בחיק כסילים ינוח", שכן הכעס הופך את האדם לכסיל.
_x000D_
בלב טוב
_x000D_
כאשר שאל רבן יוחנן בן זכאי את חמשת תלמידיו הנבחרים: "איזוהי דרך ישרה שידבק בה האדם?" הוא ביכר את תשובתו של רבי אלעזר בן ערך, שענה "לב טוב" על פני תשובותיהם של האחרים. על תשובה זו אמר: "רואה אני את דברי אלעזר בן ערך מדבריכם, שבכלל דבריו – דבריכם".
_x000D_
הלב הוא מלך האיברים, ושאר האיברים נשמעים לו. גם המח כפוף לרצון הלב. אם יש לאדם לב טוב, היינו רצון לעשות טוב, ממילא כל האיברים עושים אך טוב וחסד. הקב"ה נותן חכמה ל"חכמי הלב" – הלב הטוב הוא משכן לחכמה – אם יש בו שאיפה לקנות חכמה, ותשוקה להבין את רצון ה', כדאי להוסיף לו חכמה על חכמתו.
_x000D_
מנגד אומר שלמה המלך (משלי י"ז, ט"ז): "למה זה מחיר ביד כסיל לקנות חכמה, ולב – אין". אם אין לאדם לב טוב, לא תיכנס התורה ללבו. גם אם ירבה ללמוד, ואף אם ישלם הון עתק לקנות חכמה – סופו להיוותר כסיל.
_x000D_
רק בתוך לב טוב ונקי, בר מכל רבב, אפשר לצקת את זהב-החכמה.
_x000D_
באמונת חכמים
_x000D_
אמונת חכמים היא קבלה מוחלטת של דבריהם, ללא ערעור וללא פקפוק.
_x000D_
חכמינו המחישו את הנאמנות שעלינו לגלות כלפי הוראת החכם (הוריות ב', ב'): "אפילו אם אומר לך על שמאל שהוא ימין או על ימין שהוא שמאל" – אמון מלא ללא סייג.
_x000D_
החכמים הם החוליה המקשרת אותנו אל מעמד הר סיני, וממילא אל נותן התורה. התורה עוברת במסורת מרב לתלמיד. יוצא שהלומד מפי רבו, כלומד מרבותיו של רבו, וכן למעלה בקודש, עד משה רבינו שלמד מפי השכינה הקדושה.
_x000D_
לפני קיום כל מצוה, כולל מצוות מדרבנן, אנו מברכים "אשר קדשנו במצוותיו וציוונו". נשאלת השאלה: כיצד ניתן לומר "וציוונו" על מצוות שתיקנו חכמינו? היכן ציווה הקב"ה על מצוות אלה?!
_x000D_
עונה הגמרא: הקב"ה ציוונו לשמוע לקול החכמים, והרי זה כאילו חוייבנו בסיני מפי הגבורה לקיים את תקנותיהם.
_x000D_
כאשר מקבל הלומד את דברי החכמים בהכנעה ובאמונה, מתקבלים הדברים על לבו והופכים לקניינו. או אז הוא מתחבר למסורה, והופך בעצמו לחוליה בשלשלת של מסורת התורה מדור לדור.
_x000D_
בקבלת היסורין
_x000D_
נתן הקב"ה לישראל שלוש מתנות טובות שאינן ניתנות "על מגש של כסף" אלא נקנות בייסורים.
_x000D_
כדי לזכות במתנות אלה צריך להתאמץ, להיות מוכן לקבל עול יגיעה וחיי צער. אלו הן השלוש: תורה, ארץ ישראל והעולם הבא.
_x000D_
כבר למדנו (בברייתא הקודמת) שתורה נקנית מתוך חיי צער. היינו, מתוך הסתפקות במועט ההכרחי והרחקת מותרות. יותר מזה, מחדדת הברייתא שלפנינו כי "קבלת ייסורים" באהבה ובשמחה מכשירה את הלב לתורה.
_x000D_
גם ייסורים המתרגשים ובאים עליו מלמעלה, על האדם לקבל בסבר פנים יפות ולדעת שלטובתו באו.
_x000D_
דוד המלך אומר בתהלים: "אשרי הגבר אשר תייסרנו קה, ומתורתך תלמדנו". מאושר הוא האיש המקבל ייסורים בלי לרטון, בלי להתמרמר, בלי לחפש אשמים ובלי לבעוט, חלילה. הוא הגבר אשר יזכה ש"מתורתך תלמדנו" – הוא יזכה לקניין התורה.
_x000D_
על מה ולמה יש לשמוח בייסורים? התשובה: הייסורים בעולם הזה הם מרוק העוונות ותיקון הנפש. בזכותם ועל ידם יכול האדם להזדכך מחטאיו, ולנקות את נשמתו מלכלוך העוון שדבק בה. בעקבות הייסורים נעשה האדם מרומם יותר, גשמי פחות ורוחני יותר, ונעשה כלי מוכן לקלוט את החכמה האלוקית ביתר שאת.
_x000D_
הייסורים עשויים לשמש גם נורת אזהרה לאדם שעליו לתקן את דרכיו, לפשפש במעשיו ולהיטיב אותם.
_x000D_
קבלת הייסורים אף מצילה את האדם מדינה של גיהנום, ומזכה אותו בחיי נצח – בגן עדן. אמנם בשעת מעשה רוצה האדם להרחיקם ולהחלץ מהם, אך ראוי לזכור את דברי הרמב"ן, שאפילו ייסורי איוב במשך שבעים שנה, אינם מתקרבים לייסורי הנפש שעה אחת בגיהנום. מה שקונים כאן בעולמנו ב"כסף קטן" על ידי הייסורים, אי אפשר לרכוש אף לא בכסף גדול אחרי המאה ועשרים.
_x000D_
בזאת סיימנו את המחצית הראשונה של ארבעים ושמונה הדברים שבהם נקנית התורה. חשוב להכיר את השטרות, כדי שנדע מה נשלם ומה נקבל בתמורה, להשקיע בנכסים בעלי תשואה לנצח נצחים.

_x000D_