אנו נמצאים בעולם נפלא. בתורה כתוב: "וירא אלוקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד" (בראשית א`, ל"א). חבל שאנו לומדים פסוק זה בגיל שש, ולאחר מכן איננו טורחים להעמיק בו את ההבנה. מילים אלו מורות כיצד להסתכל על העולם. כשרואים את השמים, כשרואים את הידיים, כשרואים שולחן וכסאות, צריכים להתפעל מהיופי וההדר. צריכים ללמוד ליהנות מהם. גם לכל אדם יש מעלות טובות וחשוב ללמוד להעריך אותן. העולם נהדר! מוכרחים להרכיב זוג משקפיים ורודים.
_x000D_
משקפיים אלו אינם משקרים אותנו. כאשר מסתכלים על החיים מזווית הראייה של התורה, רואים את כל ההוד וההדר שבעולם. ויותר מכך, בשעה שאנו שמחים, אנו מובטחים שנקבל על כך שכר בעולם הבא.
_x000D_
באמירת "מודה אני לפניך, מלך חי וקיים, שהחזרת בי נשמתי בחמלה", נשאלת השאלה: מה עשיתי כדי לזכות לכך? התשובה היא: "רבה אמונתך" – אף על פי שאיני כדאי לחסדים אלו, הענקת לי יום נוסף בחיים, ואשתדל לנצל אותו כמיטב יכולתי. בחובות הלבבות כתוב: "הימים מגילות (כל יום הינו כמחברת חדשה מלאת תקוות ושאיפות), כתבו בהם מה שתחפצו להיזכר".
_x000D_
תלמדו לראות את הצד הנפלא והחיובי בכל דבר. תלמדו לשמוח בכל הזדמנות. קיימות בחיים אלפי הזדמנויות לאושר. גם את ילדיכם תגדלו ותחנכו בדרך זו. אב ואם צריכים להרגיל את ילדיהם להכיר בכל דבר המשמח או המסוגל לגרום אושר. למדו את ילדיכם להיות מרוצים מכך שהם יכולים לאכול לחם לשובע, למדו אותם ליהנות מכוס מים, לשמוח בה. למדו אותם להודות לבורא על טובותיו התמידיות.
_x000D_
יש הזדמנויות לרוב שניתן להרגיל בהן את הילדים להעריך וליהנות מהדברים הסובבים אותם, דברים שבדרך כלל מתעלמים מהם.
_x000D_
כאשר אדם מחליט מהי הדרך שהוא חפץ בה, אלוקים מדריך אותו באותו שביל שבחר בו. נאמר: "בדרך שאדם רוצה לילך – בה מוליכין אותו" (מסכת מכות י`, ב`). הבורא נותן לכל אדם אפשרות לבחור את דרכו, כרצונו. לכן, אם בחר אדם להיות עצוב ונרגן, ובכל מאורע שקורה לו הוא מוצא עילה לטענות, בורא העולם פותח לפניו שערי עצבות, ומזמן לו מאורעות עצובים, הכול כדי לסייע לו בשאיפתו.
_x000D_
מצד שני, אם אחליט להיות אדם שמח, עליז ומחייך, אתחיל לראות את הטוב שבכל מצב, אלמד להעריך את המידות הטובות של הסובבים אותי- כל מאורע בעולם יגרום לי רק שמחה. אם בחרתי בדרך השמחה, והשתדלתי בעצמי מעט, אלוקים ישלם לי על כך בהזדמנויות רבות ויפתח לפני אולמות של שמחה.
_x000D_
אנו מסוגלים להגיע לדרגה זו של שמחה בעצמנו, גם ללא מאורע חיצוני, אלא מהתכונות הנטועות בנו.
_x000D_
תפקיד כל העולם לשיר ולהודות לבורא על חכמתו המרובה, על חסדיו הרבים ועל רחמיו הגדולים על כל יצור. כל ברואי העולם שרים לבוראם. השירה חביבה ביותר לפני הקב"ה. זוהי שירת בן תמותה שעמד בניסיון.
_x000D_
תפקידנו לשיר בעולם הזה. הגם ששירתנו מעטה, חלשה ומקוטעת, אבל היא נובעת מכוח בחירתנו החופשית. תפקידנו לרצות לחיות בעולם לאורך ימים ולהודות לאלוקים על הטוב הרב שגמל לנו.
_x000D_
באירופה היתה ישיבה ידועה, קלם שמה, שבה חינכו את התלמידים להתנהג במוסריות ובנימוס. פעם אחת הגיע יהודי לעיירה ונכנס לישיבה. כשהתקרב לדלת בית המדרש, יצא משם בחור, ובראותו את האורח, חייך אליו באדיבות ונתן לו יד לשלום. אותו אדם הבין שזהו ידיד ותיק, אך לא יכול היה להיזכר מי הוא ומאין הוא מכירו. המשיך לעמוד בפרוזדור, בנסותו להיזכר מי הוא הצעיר. והנה יצא עוד אדם וקיבל את פניו באותה לבביות. "אהה", אמר, "זוהי קלם! כולם חונכו לקבל את פני כולם".
_x000D_
תיווכח לראות כמה נחמדים הם האנשים שתמיד חשבת שהם אנוכיים, כי התעלמו ממך, ולמעשה, אתה היית אשם בכך.
_x000D_
אם תחייך לאנשים אחרים, הקב"ה יחייך אליך, וכפי שנאמר: "יאר ה` פניו אליך" (במדבר ו`, כ"ה). ביכולתנו לזכות להארת פניו של ה`!

_x000D_