תכונת הפחד הוטבעה בנפש האדם, כדי שישמור עצמו מפני סכנות. ישנה סיבה נוספת לתכונת הפחד שהוטבעה בנפש האדם, והיא הרגשת התלות בבורא עולם. כמו שאמרו רבותינו (ברכות נ"ט א'): "לא נבראו רעמים אלא כדי לפשט עקמומיות שבלב, שנאמר: והאלקים עשה שיראו מלפניו" (קוהלת ג', י"ד).
את סוגי הפחד ניתן לחלק לשלושה סוגים עיקריים: א. פחד מפני העתיד. כמו: סבל, מחלות, מחסור וכדומה. ב. פחד מפני כשלונות. ג. פחד מפני המוות.
אדם צריך לקנות מידת בטחון בה'. עליו לקבל כל דבר בהכרה, שהוא בא לטובה. קבלה זו מסלקת את הפחד הנובע משיקוליים הגיוניים. ברם ישנם פחדים, שאינם תוצאה של שיקול הגיוני.
כל עוד אדם נתון לשליטת גופו ויצריו, הפחד שולט עליו. רבי ישמעאל ברבי יוסי אמר לתלמיד, שהיה פחדן: חוטא אתה. חוטא הוא מי שגופו שולט עליו.
שורש פחדו של החוטא, הוא אי השקט הפנימי, הנוצר מהרגשת החטא, והפחד מפני העונש. בנוסף, הפחד הוא תוצאה משליטת הגופניות על האדם.
אדם חושש מפני כשלונות, והוא נוטה להאשים את עצמו גם בדברים שאינו אשם בהם. נראה, שישנה סיבה אמיתית להרגשה זו, שהרי האדם אחראי במידת מה על כל הבריאה, ו"חייב אדם לומר: בשבילי נברא העולם" (סנהדרין ל"ז, א').
אולם דבר זה צריך להיות תחת ביקורת השכל. מחד גיסא, כל אדם צריך לחשוב על אחריותו הכללית בעולם. מאידך גיסא, יש להזהר שלא יגבר רגש הגאוה של האדם.
פחד מוות, הוא הפחד הגדול ביותר שקיים אצל רוב האנשים. כאשר אדם רואה הלווית מת, או קורא מודעת אבל, נוצרת בקרבו הרגשה של אי נוחות. הדבר מזכיר לו את המוות, שהוא משתדל להתעלם ממנו.
חיילים רבים ואף אמיצים, פוחדים להמצא ליד גופת חלל.
התופעה מוסברת משום הרגשת הפחד מן המעבר לעולם הבא. אנשים יראי שמים מרגישים את העולם הבא. ולכן הרגשת המוות קלה יותר בעיניהם. מסופר על רבי יוסף חיים זוננפלד:
"בקיץ של שנת תרצ"א ביקש לזרז את שובו אל מעונו אשר בעיר העתיקה, והסביר כאילו בבדיחות הדעת: רואה אני שיומי קרוב, ואינני רוצה שנושאי מטתי יטרחו בו בדרך כל כך רחוקה. וכשניסה השואל להניאו ממחשבות תוגה העלולות להשפיע על בריאותו, הרגיעו מורנו, לי אין זה מזיק כלל, מיום שהגעתי לגיל ארבעים, לא הסחתי דעתי מיומי האחרון, ואין זה משפיע על מצב בריאותי".
אחת הדרכים להתגבר על פחד שלילי, היא השלמה בלב, עם הדבר שיראים ממנו. בספר המידות הובא מעשה, על אדם, שפחד מאדם אחר, שרצה להכותו. הוא התחבא בביתו שנה שלימה, מאימת אותו אדם. כעבור שנה יצא לרחוב, ובאמת תפסו הלה והכהו מכות נאמנות. שמח אותו האיש מאד, כיוון שמעתה השתחרר מהפחד! המאסר שכפה על עצמו בביתו מחמת הפחד, היה חמור בהרבה, מן המכות שספג.
אנשים, שסבלו מפחדים שונים השתחררו מפחדיהם, כאשר החלו להשלים עם הדבר. צחוק, הוא דבר שמביא לידי השלמה עם הגרוע ביותר, והוא בדרך כלל מסיר את הפחד.