המטרות שמציבים לעצמם בני הזוג בחיי הנישואין הן חיוניות לא רק משום שהן מטפחות את האהבה ההדדית, אלא גם מפני שלא ייתכנו חיים מאושרים ללא מטרה.
חיי נישואין אשר מטרתם היא הנישואין עצמם ותו לא, אפופים ברגש ריקנות, וסופם שידעכו וייהרסו. הנישואין אינם "פגישה" מתמדת בין בני זוג, ואי אפשר לראות את מטרתם "כעשיית דברים נחמדים יחד". לא יתכן שהעיסוק המרכזי בחיי הנישואין יהיה הבידור. על הנישואין להוות אמצעי להשגת מטרה כלשהי. לא יפלא, איפוא, כי בעולם שבו לרוב האנשים אין מטרה בחייהם, אמנם חלק ניכר מחיי הנישואין אינו עולה יפה.
יחד עם זאת חשוב להדגיש: למרות שמטרות משותפות נחוצות לפיתוח האהבה, אין כוונתנו שבני זוג חייבים לעשות תמיד אותם דברים, ללכת לאותם מקומות ולהנות מאותן פעולות. לחיים האישיים קיים ערך מיוחד, והם אינם נעלמים בעת הנישואין, אולם ודאי שמן הראוי שלבני הזוג תהיינה מספר מטרות משותפות, מטרות המסייעות להעמקת משמעותם של חיי הנישואין ולהתפתחות מערכת יחסים רגשית בין הבעל לאשתו.
חז"ל מבטאים רעיון זה בבהירות, בכנותם נישואין מוצלחים בשם: "שלום בית". השלום אינו מטרה בפני עצמה. שלום הבית מעניק לבני הזוג מסגרת להגשמת מטרותיהם. המטרות המשותפות מכשירות את הקרקע לפריחתם של חיי הנישואין. ככל שתגדל חשיבות המטרה, כן יעמיק הקשר הרגשי שייווצר בין בני הזוג.
אין לך מטרה נעלה וחשובה יותר מהפיכת הבית למקדש מעט, לבית המושתת על אדני התורה והמצוות. במאמץ להשגת מטרות אלו, טמון המבוע ליצירת אהבה בחיי הנישואין. שלום הבית המושלם ביותר שורר בביתם של הנאמנים לתורת ה', שהרי הם מקדישים את חייהם מתוך מגמה משותפת לבניית בית לעבודת ה'.