הסיבה העיקרית להפצת השערת האבולוציה בציבור היא העובדה כי בבתי הספר (גם הגבוהים) מוגשת השערה זו כעובדה מדעית שהוכחה ע"י המדע. השימוש בהרבה מלים לטיניות ובציורים משוחזרים ומרשימים, תוך התעלמות מהאופי ההשערתי המובהק, רצוף הקשיים, הסתירות והביקורת מצד מדענים דגולים, כל אלו קובעים בתודעת הציבור את ההשערה הזו כעובדה ברורה וחותכת.
הקהל הרחב וגם ציבור המדענים אינו בקי ביסודות המדע, בתוקפן של השערות מדעיות ובביסוס האקסיומי של שיטות המדע. התוצאה היא שבתקופתנו נוצר רושם כי אם מדען אומר דבר מסויים, זוהי ודאי אמת מוכחת. בציבור נוצר טישטוש תחומים בין יישומי המדע לבין תיאוריות והשערות בתחום המדע.
העובדה כי המדע הגיע להישגים מדהימים בטכנולוגיה, אינה נותנת תוקף לתיאוריות בתחום הביולוגיה. הציבור אינו יודע שאין כל מניעה שמכשיר מסויים יפעל, למרות שהתיאוריה אודות אופן פעולתו מוטעית, כפי שכבר קרה רבות בעבר.
הקושי העיקרי הוא להבין את הלך מחשבתם של המדענים הגדולים באמת, העומדים לפני העובדות, ועליהם להכריע: האם נכונה השערת ההתפתחות או שההגיון אומר כי עלינו להניח שקיים בורא עולם, אשר יצר את העולם לתכלית מסויימת.
אם אדם יחליט כי השערת ההתפתחות אינה סבירה, וחייבים להניח כי האדם נברא ע"י בורא והוא תלוי בו, נובע מכך כי הבורא אשר ברא עולם תכליתי רצה שהאדם יבצע בו תפקיד מסוים. ההכרה שהעולם הוא מכוון ובעל משמעות, פירושה הודאה של האדם שאין מקריות, שלעולם יש משמעות, שלמעשי האדם יש תוצאות ושהאדם אחראי למעשיו.
ניתן היה לצפות כי האדם יקבע את החלטתו בשאלה גורלית זו לאחר עיון שכלי טהור ואמיתי עד כמה שאפשר, ואז גם יקבע מה עליו לעשות ומה רצונו לבצע. אך אנו עדים לתופעה הפוכה: הרצון של האדם הוא שאומר לו כיצד שכלו צריך לבחור.
רצונו של האדם להתנער מאחריות ומתלות בבורא, משפיע על שכלו להחליט בכיוון מסויים. היצר טוען: העולם הפקר, קח ותהנה. יצר זה הוא "השוחד יעוור את עיני חכמים" (דברים ט"ז). תופעה תמוהה זו, העובדה כי שכלו והגיונו של האדם מתעוותים בהשפעת היצר, באה לידי ביטוי באחרונה בפסיכולוגיה. הרציונליזציה היא תופעה של המצאת הסבר שכלי לצעד של אדם, אשר מניעיו אינם ידועים לו, או שאינו רוצה להודות בהם.
כדאי לצטט מדבריהם של מדענים מפורסמים, שיש בהם כדי להבהיר את הנקודות שהוסברו לעיל.
אלדוס האכסלי, מדען והוגה דעות בן זמננו, היה מחסידי השערת האבולוציה. לקראת סוף ימיו, כתב מאמר בשם: "וידויו של כופר מקצועי":
"היו לי סיבות לא לרצות שלעולם תהיה משמעות, וכתוצאה מכך הנחתי שאין לעולם משמעות, וללא שום קושי הייתי מסוגל למצוא נימוקים משביעי רצון להנחה זו… בעבורי, כשם שללא ספק בעבור רוב בני דורי, הפילוסופיה של חוסר משמעות היתה מכשיר לשחרור ממערכת מסויימת של מוסר. התנגדנו למוסריות מפני שהפריעה לחופש שלנו".
פרופ' ויסמן, בספרו "הכוח הכל יכול של הברירה הטבעית" אומר:
"מוכרחים אנו לקבל את העיקרון של ברירה טבעית מפני שהוא נותן לנו את ההסבר היחיד של התכליתיות בעולם החי, מבלי שנצטרך להניח שהיא נוצרה ע"י כוח שרצה בה ויצר אותה בכוונה תחילה".
הם קובעים במפורש שהעדיפו צד זה של הספק מטעמי נוחות!