העולם הזה שאנו חיים בו, הוא עולם התפקיד והניסיון. בימי חיינו כאן מוטלים עלינו תפקידים שונים שיש להם משמעות עמוקה מבחינה רוחנית.
עלפי אותו מבט, אמנם צורתו של יהודי היא כפי שהוא לאחר הברית, אולם הבורא היה מעוניין שאנו נהיה אלו שנשלים את האדם שנברא. בהשלמה זו אנו פועלים בדרך המצוות לתיקון העולם על פי רצון ה'. בפעולה זו נכללות משמעויות רבות כגון: אנו נעשים שותפים לקב"ה בקביעת דמותו המושלמת של האדם, אנו מבצעים פעולה שיש לה משמעות הן בקיום המצוות והן בהתגברות על יצרים, אנו מסמלים בפעולה זו שתכלית החיים היא רוחנית, וברית המילה הינה כניסה לחיים שבהם מגיעים גם לתורה, לחופה ולמעשים טובים.
חשוב להדגיש, שטעמי המצוות הפנימיים עלומים הם מאתנו. הסיבות האמיתיות שבעטיין ציווה הבורא לקיים מצוה מסויימת, ידועות לו לבדו, וכבר אמר הנביא: "כי כאשר גבהו שמים מארץ, כן גבהו דרכי מדרכיכם ומחשבותי ממחשבותיכם". אולם עם זאת גלויים בפנינו רעיונות רבים המוסיפים נופך למצוה ומקרבים את מהותה להבנת אנוש.
גם במצוה זו האדם הינו נזר הבריאה. העולם נברא למענו וממילא השלמתו הינה השלמת העולם כולו. שומה עלינו לפעול הן ברוחניות והן בגשמיות, באופן שהבריאה כולה תגיע אל התכלית שהועיד לה הבורא. תכלית זו תושג כאשר יגיע האדם עצמו אל מחוז השלמות.