אין כל מצוה בתורה ללבוש בגדים כהים או שחורים.
ידוע לנו שבגדים שחורים, שלדעת רבים מהווים אמצעי לזיהוי חרדים, מרתיעים אנשים מסויימים מההתקרבות ליהדות. אולם, כאמור, איננו מחוייבים כלל ללבוש אותם, וממילא הם אינם צריכים להוות סיבה מעשית לרתיעה.
הגברים החרדים בחרו בלבוש כהה, לא כמעשה מחייב, אלא כמנהג קבוצתי. כשם שהצבע הלבן מסמל את שירותי הבריאות (רופאים, אחיות וכו'), וכשם שצבעים או סממני זיהוי אחרים מאפיינים קבוצות אוכלוסיה שונות – כך מאפיינים הבגדים השחורים את החרדים.
צבע זה מסמל אורחות חיים של 'הצנע לכת', חוסר קשר עם נהנתנות מסוג פסול, סימן למכובדות ועוד. לדאבון לב, אצל רבים הפך ביגוד זה לסימן זיהוי של ריחוק מן האוכלוסיה הכללית, ובגדים אלו "מעטרים" קריקטורות לא מעטות. קיימת הגזמה לא מעטה בתיאורים מגמתיים אלו. עובדה היא שלרוב, כאשר מכירים הכרה אישית ועמוקה אדם חרדי, מתבטאים: "אתה לא דומה לחרדים"… לנוכח העובדה שאימרה זו ודומותיה חוזרות על עצמן בהיכרויות רבות מספור, נשאלת השאלה: מיהו החרדי שדומה לחרדים?…
אולם, כאמור, כל הדברים הללו אינם קשורים, לאורח חיים של שמירת מצוות. ניתן לקיים מצוות ויחד עם זאת ללבוש בגדים הצבועים בשלל צבעי הקשת. נכון, הצבע השחור מורה לעתים על השתייכות, אולם הוא אינו עקרוני באשר לאדם המתקרב לעולמה הרוחני של היהדות.