יהודי השובת ממלאכה בשבת, מכריז, ללא אומר ודברים, שהוא חדור באמונה כי יש בורא לעולם. השביתה ממלאכה מהווה הכרזה כי האדם אינו בעל הבית של העולם, אלא קיים בעל בית עליון, שהיהודי סר למשמעתו. גם אם בששת ימי המעשה עלול האדם לטעות ולסבור שהוא הפועל והיוצר, באה השבת ומזכירה לו שלא הוא היוצר.
_x000D_
_x000D_
ייתכן שיש אנשים הסוברים שיש במהלך זה משום הפחתת ערכו של האדם, אולם לאמיתו של דבר, דוקא הכרה זו, היא המעניקה לאדם את ממדיו האמיתיים. בעקבות הכרה זו חש האדם עד כמה יקר וחביב הוא אצל המלך. "כי אות היא ביני וביניכם לדורותיכם" (שמות ל"א, י"ג). "אות גדולה היא בינינו שבחרתי בכם, בהנחילי לכם את יום מנוחתי למנוחה".
_x000D_
_x000D_
מהיום שבו יצאנו ממצרים נעשינו בני חורין. השבת מלמדת אותנו את מהותה של חירות זו. חירות אינה מתבטאת רק בפריקת עול זרים. שמירת שבת כהלכתה מלמדת שיש ביכולת האדם להיות בן חורין, ולפרוק מעל עצמו גם עול שהוא העמיס על עצמו. בכל ימות השבוע האדם רץ אחר הישגים וממון, והנה, באה השבת ומעניקה לאדם את התחושה הפנימית שכל מלאכתו עשויה. אמנם הוא זוכר שלאחר השבת שוב יהיה עליו לטרוח ולעמול, אולם בשבת הוא משוחרר מנטל זה. בשבת חש האדם גם עליה רוחנית ניכרת, ותחושת החירות שבו מתמזגת ברוחו ובנפשו פנימה.
_x000D_
_x000D_
זאת ועוד, בעשר המכות של מצרים היו כלולים מסרים רוחניים כנגד עשרת הדברות וכנגד עשרה המאמרות שבהם נברא העולם. כל מכה לימדה פרק מיוחד ביכולתו של הקב"ה לשלוט על עולמו. כשם שבבריאת העולם כל מאמר ומאמר היווה לימוד נוסף על בורא העולם, כך גם ביציאת מצרים ניתן היה ללמוד פרקים מעמיקים על בריאת העולם.
_x000D_
_x000D_
מסיבה זו נבין מדוע השבת, שהיא היום שבו שבת ה` ממלאכתו בעת בריאת העולם, והיא אות לכך שהעולם מחודש ואינו קדמון, קשורה גם בקשר בל יינתק ליציאת מצרים. זוהי שרשרת אחת של אמונה שחוליותיה השונות משתלבות זו בזו ויחדיו הן יוצרות מארג אחד, שכולו אמונה במי שאמר והיה העולם.
_x000D_
_x000D_
קשר נוסף קיים בין יציאת מצרים והשבת: המצרים הצליחו, תוך הפעלת עורמה רבה, להפוך את בני ישראל לעם של עבדים. מורשתם של אבות האומה הלכה ונשכחה. העבדות הבלתי פוסקת, לא אפשרה רגע של התבוננות. אילו היו היהודים שומרים במצרים על השבת, אילו היה להם יום אחד בשבוע, יום שבו הם יכולים לספר לבניהם על אבות האומה ועל הגאולה המובטחת, הם לא היו שוקעים מבחינה רוחנית.
_x000D_
_x000D_
ואמנם, לאחר שנות שעבוד רבות ביקש משה מפרעה לאפשר להם לנוח יום אחד בשבוע, כדי שלא יקרסו תחת עול השעבוד. פרעה הסכים, ומשה בחר ביום השבת.
_x000D_
_x000D_
על סף כניסתם של בני ישראל לארץ הם קיבלו תזכורת: "וזכרת כי עבד היית במצרים" (דברים ה`, י"ד). תמיד עליך לזכור את ההדרדרות הרוחנית שהיתה נחלתכם במצרים. כדי ששוב לא תגיעו למצב זה, ניתן לכם יום השבת – יום שניתן לעצור בו את שטף החיים, להתנתק מחיי החולין, להתעלות ולעסוק בתורה.
_x000D_
_x000D_
השביתה מעשיית מלאכה בשבת, אמורה לחדש בקרבנו את תחושת החירות, תחושה שזכינו לה ביציאת מצרים.
_x000D_