למרות שהוכח חד משמעית שלהבדלים במוח בין נשים לגברים קיימת השלכה על דרך חשיבתם ואופן תפקודם, יש הממשיכים לטעון שמינו של האדם אינו מהווה שיקול בהחלטותיו בחיים.
_x000D_
לדידם, לנשים יש את היכולות, והן מסוגלות לבצע כל מה שהגברים עושים, ואפילו להגיע להישגים טובים מהם. אמנם אופן חשיבתן ותפקודן שונה, אך שוני זה מהווה דווקא יתרון לטובתן של הנשים. פעמים רבות בזכות השוני הן מסוגלות להשיג תוצאות טובות יותר. בזכות בינתן היתרה, כושרן המילולי ורגישותן לסביבה יש להן יכולות בתחומים מסויימים להצליח מאד.
_x000D_
זוהי הסיבה העיקרית לכך שהנשים נאבקות על שוויון זכויות ועל "שחרור האשה". הן רוצות לממש את היכולות ואת הכישורים שהן ניחנו בהן. משום כך הן נאבקות נגד כל מגבלה חברתית המפריעה להן במימוש יכולותיהן.
_x000D_
צודקות הן בטענותיהן! מפליא לגלות שתורת ישראל אינה חולקת על הטענות הללו. חשוב לעקור את הטעות המושרשת הרווחת בחברה. טעות היא לחשוב, שהתורה ממעיטה בערכן של הנשים או מונעת מהן לממש את עצמן. להיפך, לעתים התורה מציינת ומשבחת את הנשים הרבה יותר מן הגברים. התורה מרבה להזכיר את מעלותיהן הרבות של הנשים. כדוגמת: "נתן הקב"ה בינה יתירה באשה יותר מבאיש" (מסכת נדה מ"ה), "חכמות נשים בנתה ביתה" (משלי י"ד, א`) ועוד.
_x000D_
הרב שמשון רפאל הירש כותב שהאשה מחוייבת לקיים פחות מצוות, שכן גם בלעדיהן ביכולתה להגיע לדרגות רוחניות נעלות, לאור מבנה אישיותה.
_x000D_
בספר המדרשים פרקי דרבי אליעזר (פרק מ"א) כתוב: "רבי פנחס אומר ערב שבת עמדו ישראל בהר סיני, ערוכים האנשים לבד והנשים לבד. אמר לו הקב"ה למשה: לך לבנות ישראל ושאל אם רוצות לקבל את התורה, שדרכם של אנשים הולכין אחר דעתן של נשים…". מסיבה זו פנה הבורא בעת מעמד הר סיני לנשים תחילה.
_x000D_
במדרש אחר נאמר (ספרי במדבר כ"ז,ד`): "יפה כוח נשים מכוח אנשים. אנשים אומרים `ניתנה ראש ונשובה מצרימה`, ונשים אומרות: `תנה לנו אחוזה`". חז"ל מציינים ביחס לבנות צלפחד: "מגיד שראתה עינן מה שלא ראתה עינו של משה" (רש"י במדבר כ"ז,ז`). על פי דברי חז"ל, הנשים הן נבונות יותר, רוחניות יותר ובעלות השפעה חזקה מאוד על הזולת.
_x000D_
אין מדובר בפרגון בעלמא מתוך מניעים מוסריים להחמיא לזולת, אלא בהשקפת עולם שעל פיה חיו אבות האומה וחכמי ישראל. אמר הקב"ה לאברהם אבינו (בראשית כ"א, י"ב): "כל אשר תאמר אליך שרה, שמע בקולה". רש"י מפרש: "למדנו שהיה אברהם טפל לשרה בנביאות". (נבואה היא ביטוי של כוח הדיבור, מלשון ניב שפתיים).
_x000D_
כך מצאנו אצל מרים שהצילה את עם ישראל. מסופר: "וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי" (שמות ב`,א`). אומרים חז"ל: להיכן הלך? שהלך בעצת בתו. עמרם גדול הדור היה. כיון שגזר פרעה: `כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו`, אמר: לשווא אנו עמלים. עמד וגירש את אשתו, ועמדו כולם וגירשו את נשותיהם. אמרה לו בתו: אבא! גזרתך קשה משל פרעה, שפרעה לא גזר אלא על הזכרים, ואתה גזרת על הזכרים ועל הנקיבות. פרעה ספק גזרתו מתקיימת ספק אינה מתקיימת, אתה צדיק, בוודאי גזרתך מתקיימת. עמד והחזיר את אשתו. עמדו כולם והחזירו את נשותיהם" (תלמוד בבלי, מסכת סוטה י"ב, א`). לאחר מכן ילדה אשתו, יוכבד בת לוי, את משה רבינו, גואל ישראל. הרי שמרים, בניגוד לדעת גדולי הדור, הצילה בעצתה את העם מכליה, והודות לה נולד משה רבינו, מושיען של ישראל. 
_x000D_
הנהגה דומה מוצאים אנו בתקופת התנאים. כאשר הציעו את נשיאות הישיבה לרבי אלעזר בן עזריה, תגובתו היתה: "אלך ואמלך באנשי ביתי" (תלמוד בבלי, מסכת ברכות כ"ז, ע"ב). לאחר מכן, מתארת הגמרא דו שיח מרתק בינו לבין אשתו שעמה נמלך בעניין זה.
_x000D_
לפנינו, איפוא, דוגמאות שונות לפיהן גדולי ישראל רואים תועלת רבה במעלותיהן של הנשים, ולכן הם מתייעצים בנשותיהם בדברים העומדים ברומו של עולם.
_x000D_
עלינו, איפוא, להציג נכונה את תפקידה האמיתי של האשה על פי היהדות, את היקפו, את השלכותיו, את גודל אחריותו ואת חשיבותו, כדי שנוכל לראות שתפקיד הנשים בבריאה, לא זו בלבד שאינו מפריע למימוש שאיפותיהן, אלא מהווה חלק עיקרי בהגשמתן העצמית.

_x000D_