`מזל טוב, נולדה בת`. האומנם משנה מה נולד, בן או בת? האם מין התינוק קובע רק מה נלביש לו, תכלת או ורוד? האם יש לכך השפעה על הדרך שבה נגדל ונחנך את התינוק שזה עתה נולד? כלום מינו של האדם  מהווה שיקול בהחלטות החיים: מה ללמוד, במה לעבוד, כמה ומתי, מתי להתחתן וכיו"ב?  
_x000D_
מהמחצית השנייה של המאה ה-20 ואילך, התגבשה מגמה להתייחס בצורה שוויונית לגברים ולנשים. כלומר, לחנך בנים ובנות באופן זהה. זאת בהנחה שההבדלים בין המינים מסתכמים באיברי הרבייה בלבד. ההסבר המקובל למגמה זו טוען שההבדלים בין גברים לנשים נגרמים מהשפעות חברתיות בלבד. מן הבנים מצפים שיהיו תוקפניים יותר וישחקו משחקים פראיים יותר, ואילו את הבנות מעודדים להתנהג בעדינות ולהיות פסיביות וכנועות. לכן, הם סבורים, שאם קווי החינוך ישתנו, ייעלמו מרבית ההבדלים.
_x000D_
אולם מחקרים חדשים מצביעים חד משמעית על הבדלים מהותיים בין גברים לנשים בתחום התפקוד המוחי. מדובר בהבדלים הטבועים מלידה, וכלל אינם מושפעים מהשפעות חברתיות ותרבותיות.
_x000D_
בממוצע, מוחו של הגבר שוקל כ-1400 גרם ושל האשה כ-1200 גרם.  המוח מורכב משלושה חלקים עיקריים: צרברום, צרבלום וגזע המוח. הצרברום הוא החלק הגדול והחשוב, והוא מהווה 85% ממשקל המוח. בשנות הששים קיבל מדען בשם רוג`ר ספרי `פרס נובל` על תגליתו שהמוח בנוי משתי אונות – ימנית ושמאלית, העובדות בהצלבה. האונה הימנית שולטת על צד שמאל של הגוף ולהיפך. הוא גם מצא שלכל אונה תפקוד ו`תכונות` משלה. לאונה השמאלית `תכונות` ראציונליות, לוגיות ויכולת ניתוח של פרטים, והיא מבינה דברים על פי התחברותם ועל פי קשריהם עם הסביבה. אונה זו גם אחראית על יכולת הדיבור. לעומתה, האונה הימנית ניחנה ב`תכונות` אינטואיטיביות ויצירתיות. היא מבינה דברים על פי מהותם ויש בה שימוש מועט במלים.
_x000D_
חקר המוח מגלה כי אכן קיימים הבדלים ביוכימיים בין מוחותיהן של נשים למוחותיהם של גברים. הבדלים אלה משפיעים על תפקודו של כל אחד מהמינים. מחקרים שעשו שימוש בסקירה מוחית, בתהודה מגנטית ובפליטת פוזיטרונים, הצביעו על הבדלים פיסיולוגיים בין מוחו של הגבר למוחה של האשה: הצד היצירתי שבמוח (היינו, האונה הימנית) שלט יותר אצל גברים, ואילו ביכולת הלוגית (באונה השמאלית), בדרגה הגבוהה של הבנת דבר מתוך דבר – האישה חזקה יותר. 
_x000D_
לדוגמא, כששניהם חושבים על שאלה זהה, מופעל אצל כל אחד מהם אזור אחר באונות המוחיות. גם תשובה זהה, כפתרון בעיה מתמטית, נובעת אצל כל אחד מהם מכלים חשיבתיים שונים. באותו מחקר גם הוכח, כי גברים ונשים משתמשים במצבים מסויימים במספר מצטבר שונה של נוירונים.
_x000D_
מחקר אחר (של החוקרים ש. בן ישראל וא. חגי) מגלה הרגלי חשיבה שונים. כל מין מייחס משמעות שונה וייחודית למילים. לדוגמה, המילה "תחרות" העלתה אצל גברים את האסוציאציה של "ניצחון", בעוד נשים כתבו: "קשה", "חוצפה", עוררה אצל הגברים אסוציאציות של הישגים, ואילו הנשים הגדירו זאת: "חולשה, חוסר תרבות". מחקר זה הסתכם במילים: "נדהמתי לגלות עד כמה השפה היא שונה".
_x000D_
המחקרים מצביעים, שהחלק השמאלי של המוח הוא השליט אצל האשה, ואילו אצל הגבר החלק הימני של המוח דומיננטי יותר. המחקרים הבחינו שגברים נוטים להיתקל בקשיים רבים יותר מאשר נשים, ברכישה מחודשת של יכולות לשוניות לאחר אירוע מוחי של החצי השמאלי (חוג הנוירונים, ס. רוברטסון, בהוצאת מכון ברנקו 1999 עמ` 57). עובדה מדעית זו מוזכרת בגמרא (מסכת קידושין מ"ט, ב`) בלשון זו: "עשרה קבין שיחה ירדו לעולם, תשעה נטלו נשים". יש להדגיש, שאין מדובר ביכולת פטפוט גבוהה, אלא ביכולת לשונית חזקה. גרעין השורש של המילה `לשון` הוא `לש`. לישה היא חיבור של שני דברים ליחידה אחת, כדוגמת קמח ומים. בכוח הלשון לחבר ולקשר בין אנשים. הנשים ניחנו ביכולת גבוהה לקשירת קשרים. יש להן כושר ביטוי מעולה ובאמצעותו הן מסוגלות לבטא מצויין את רגשותיהן ואת חכמתן הפנימית. עובדה מדעית זו מעוגנת בשם שנתן אדם הראשון לאשתו – חוה. "ויקרא האדם שם אשתו חוה, כי היא היתה אם כל חי" (בראשית ג`, כ`) – היא נקראה חוה על שם החוויה, על שם חיווי הדעה. חוה מאפשרת את חווית החיים ונותנת במעגלי המשפחה, הקהילה והעם, פירוש נכון וחיובי למתרחש. גם בהלכה קיימת התייחסות לדומיננטיות של האונה השמאלית אצל האשה. במצוות "ושימח את אשתו" החלה על הבעל , לומדים אנו שעל הבעל לשמח את אשתו בריבוי שיחה.
_x000D_
השונות המוחית בין ימין לשמאל והחלוקה בין גברים לנשים מתפרסות גם באזורים אחרים של המוח. כאשר מסירים את האונות, אנו פוגשים את האמיגדלה, חלק בגודל שקד, האחראי להפעלת מערכת התגובות הרגשיות והמחליט אלו חוויות לשמור בזיכרון, בהתאם לחשיבות הרגשית של החוויה. גם האמיגדלה מחולקת לשני חלקים – ימני ושמאלי. לורנס סמרס, נשיא אוניברסיטת הווארד, חקר את רמת פעילות האמיגדלה של אנשים הצופים בסרטים אלימים מאוד. הוא הבחין בעובדה שבחלק מהמחקרים הופעל אצל הנחקרים הצד הימני בלבד, ואילו בחלק אחר של המחקרים הופעל הצד השמאלי בלבד. משהתעמק בשורש התופעה, התגלה ההסבר לכך: במחקרים השתתפו גברים ונשים (קל לנחש מי השתתף באיזה מחקר…). במילים אחרות, כאשר חווים חוויה רגשית, תזכורנה הנשים את הפרטים ואת התגובה החברתית לחוויה, שכן אלו תכונותיה של האונה השמאלית, ואילו הגברים, שאצלם החלק הימני דומיננטי יותר, יזכרו רק את הנקודה המרכזית של החוויה (ראה SCIENCTIFIC AMERICAN. AWK SEP 2005 הוצאת אורט ישראל, עמ` 25).
_x000D_
גם במחקרים פסיכולוגיים אודות ההבדלים בין המינים מובא כי בקווים כללים האיש תופס את המציאות תוך התמקדות בנקודה אחת והתעלמות מגורמים סביבתיים. לעומת זאת, האשה המתוארת כבעלת זיקת גומלין לסביבה, לאנשים ולשדה החברתי, תופסת את המציאות על מכלול גורמיה ופרטיה.
_x000D_
המסקנה העולה מהדברים האמורים עד כה היא, שההבדלים בין המינים הם מהותיים, פנימיים, יסודייים, טבעיים וביולוגיים. הם אינם נובעים מחינוך שונה ומהשפעות סביבתיות. יתרה מזאת, מרבית ההבדלים עמידים בפני שינויים והשפעות חברתיות ותרבותיות.
_x000D_
טענה זו הוכחה במחקר בשם "הנשים בקיבוץ", מאת פרופ` ליונל טייגר, אנתרופולוג אמריקני, וד"ר יוסף שפר, מרצה בכיר וחבר קיבוץ. התנועה הקיבוצית, שהייתה משוחררת מ"נטל" המסורת "המקפחת" את האשה, יכלה לכאורה להגשים את שוויון האשה באין מפריע. אולם, מתברר, לאחר עשרות רבות של שנים, כי הדבר לא הצליח. האידיאולוגיה, שעמדה מאחורי התהליך תמכה בשוויון מלא בין גברים לנשים. ההסדרים החברתיים והמוסדיים החדשים שפותחו, איפשרו לנשים להשתחרר מתפקידיהן המסורתיים (טיפול בילדים, כביסה והכנת אוכל) ולפתח קריירה. למרות זאת, מתברר, כי כבר בדור השני והשלישי למקימי הקיבוץ, בחרו הנשים מרצונן החופשי, דווקא בתפקידים הקשורים לתחום הבית, כגון החינוך והשירותים הסוציאליים, ויותר מ-85% מהן היו מרוצות מבחירתן!
_x000D_
במאמר בעיתון `ידיעות אחרונות`, מבטאת איריס יוטבת, עוסקת בתחום נשיות וזוגיות, אותו רעיון: "הטבע הוא החכם מכולם. הסיבות להבדלים הן ביולוגיות – הורמונליות. גוף האשה מייצר אוקסיטוצין במקום אדרנלין".
_x000D_
אם כן, ההסבר להבדלים בין גברים לנשים הטוען להשפעות חברתיות שונות על בנים ועל בנות – הופרך. אלו הסבורים, שאם ישנו את החינוך הניתן לילדים, ייעלמו מרבית ההבדלים, אינם אלא טועים.
_x000D_
ממצאי המדע תואמים להפליא את קביעת ההלכה היהודית בהתייחסותה לאיש ולאשה. בעובדה שתפקוד האונה השמאלית חזק יותר אצל האשה והאונה הימנית אצל האיש, קיימת הקבלה לדגם שמציגה תורת הקבלה, שם האישה נמצאת תמיד בצד שמאל והאיש בימין. גם קביעת חז"ל ש"בינה יתירה באשה יותר מבאיש" (מסכת נדה דף מ"ה), מתיישבת עם הידיעה שהבינה, הבנת דבר מתוך דבר, מקורה באונה השמאלית שהאשה חזקה בה יותר מהגבר.
_x000D_
התייחסנו למקורות התורניים המכירים ביתרון הלשוני, בזיקת הגומלין לסביבה ובהתמקדות בפרטים שניחנו בהן הנשים כתוצאה מדומיננטיות האונה השמאלית. מעניין ומרתק לגלות עד כמה המחקרים העדכניים ביותר של ימינו קולעים להגדרות חז"ל את המציאות.

_x000D_