אדם רואה כוס מים ניצבת על השולחן. לפתע, בלא שיזוז השולחן ממקומו, המים מזנקים מתוך הכוס, מוטחים בתקרה וניתזים לכל עבר. אין ספק שתגובתו המיידית של אדם זה תהיה: "נס! פלא! הפרת חוקי טבע בסיסיים ביותר!" לעומתו, פיסיקאי מסוגל להסביר, שלאמיתו של דבר, לא הופר כאן כל חוק.
_x000D_
הוא מפרט ומסביר את ההנחות הבאות: "המים מורכבים מפרודות (מולקולות) המתרוצצות לכל עבר, ללא כל סדר, ומתנגשות זו בזו ללא הרף. לא ידוע על חוק כלשהו הקובע מתי, לאיזה כיוון ובאיזו מהירות תנוע פרודה מסויימת ברגע נתון.
_x000D_
התנהגות המים שבכוס הינה סך כל ההתנהגויות של כל הפרודות הבודדות. צירוף זה של אין ספור תנודות והתנגשויות של פרודות המים גורם לכך שפני המים נראים שקטים, כפי שאנו רגילים לראותם. אך למעשה, `מתחת לפני המים` – המים גועשים.
_x000D_
במקרה המתואר, החלק העליון של המים שבכוס נמצא במצב שכל פרודותיו נעות יחד באותו חלקיק שניה כלפי מעלה. מצב זה אינו בלתי אפשרי.
_x000D_
אמנם הוא בלתי שכיח לחלוטין מבחינה סטטיסטית, ומידת הסבירות שהמאורע יקרה אי פעם היא זעירה ביותר עד אפסית, אך אם תקרה תופעה נדירה ביותר זו, היא אפשרית.
_x000D_
תופעה זו של התאמה בו זמנית של מספר כה רב של פרודות, יכולה אולי לקרות אחת לכך וכך מיליארדי שנים, אך אין כאן הפרה של חוקי הטבע עצמם.
_x000D_
עלינו לדעת, כי בתחום המיקרו לא קיימת החוקיות המוכרת לנו מן הפיסיקה הקלסית. חישובי המדענים על אודות המתרחש בתחום האטומי, נעשים באמצעות חישובים מתמטיים על מידת ההסתברות של התנהגות מספר רב של חלקיקים. כל מאורע המתרחש בתחום זה, אינו נושא עליו חותם של חוקיות קבועה המאפשרת לחזות מראש מה יקרה. ניתן רק לחשב את הסיכויים הכלליים להתרחשות מסויימת.
_x000D_
בורא העולם ומנהיגו הוא הקובע מה יתרחש בכל רגע נתון. אמנם חוקי הטבע הם יציבים וקבועים, ורק לעתים נדירות הקב"ה פורץ את מסגרותיהם כדי לחולל נס על-טבעי, אולם גם בתוך מסגרת הטבע הקבועה, השגחת הקב"ה היא מדוקדקת ביותר. אם מאורע מסויים אירע דווקא ברגע זה, או אם מחלה מסוימת פגעה, חלילה, רק באדם זה ולא באחר, הרי זה משום שכך רצתה ההשגחה העליונה.
_x000D_
על המאמינים בהשגחת ה` מוטל לאמץ עיקרון ברור לחלוטין. אין כל הבדל אם הנס חורג מגדרי הטבע או שהוא נעשה במסגרתם. קריעת ים סוף אירעה רק פעם אחת במרוצת אלפי שנות ההיסטוריה, והיה זה בדיוק ברגע שהוצרכו בני ישראל לישועה. ברגע שלאחר מכן שוב חזרו המים למסלולם הרגיל והטביעו את חיל פרעה. עובדה זו מגדילה את ממדי הנס המופלא, גם בלי להתייחס לשאלה, באיזו דרך ובאילו נסיבות הוא התחולל.
_x000D_
למכלול התופעות הנקלטות על ידי חושינו אנו קוראים בשם "טבע". ניסיון החיים של האנושות הביא להכללה הקרויה בפינו "חוק טבע". כאשר נוכחו אנשים לדעת כי חפץ פלוני נופל אל האדמה, וכמוהו נופלים עוד ועוד חפצים, הם הגיעו להכללה הקובעת כי כל הגופים נמשכים אל כדור הארץ, והרי לך חוק טבע. בעזרת ניסויים ניתן לקבוע "כללי התנהגות" כמותיים ולהעניק להם את השם: `חוק המשיכה`. אין כל הוכחה מדעית לעובדה שקיימים חוקים אלו, ואין כל הסבר מדעי או הוכחה לכך שהם קבועים לעולם. מדעי הטבע מתבססים על הנחה מוקדמת, שלא הוכחה, שחוקי טבע קיימים בכל זמן ובכל מקום.
_x000D_
הסיבה להתנהגות הטבע בצורה מסוימת, תהיה תמיד מחוץ לתחום חקירת המדע, בשל עיסוקה במהות, בתכלית ובשאלות פילוסופיות לא כמותיות. לא תתכן חקירה מדעית בדבר סיבתם של חוקי הטבע ומקורם. ואם מחר לא תזרח השמש, לא נוכל לתבוע את הטבע על "הפרת חוזה".
_x000D_
נדגים מדוע המדע אינו יכול להסביר את הסיבות להתנהגותו. אם נשאל מדען: מהי הסיבה שחומר פלוני הוא דליק והאחר אינו דליק? התשובה תהיה שקיים שוני בפוטנציאל החמצון של שני החומרים. כשנחקור מהי הסיבה לשינוי זה, הוא ישייך זאת למרחק שונה של האלקטרונים מן הגרעין באותם חומרים. משנמשיך לחקור מהי הסיבה לאותם מרחקים שונים, הוא יתלה זאת במספר קליפות אלקטרוניות שונות. כל תשובה שתינתן, תותיר מקום לשאלה נוספת בדבר הסיבה לתופעה. אל הסיבה הראשונית לא נגיע לעולם. כל תשובותיו של המדע אינן אלא שרשרת של תופעות נמדדות, אך את הסיבה הראשונית אל לנו לחפש בתחום המדע, באשר אין זה תחום פעולתו.
_x000D_
המדע מגביל את עצמו מראש לעיסוק בתופעות כמותיות ובשאלות: כמה? איך? הוא אינו עוסק במציאות רוחנית ובשאלות: לשם מה? מדוע? המדע גם מגביל את עצמו מראש רק לתופעות שניתן לחזור עליהן בכל פעם שרוצים בכך.
_x000D_
בשל הגבלות אלו, ניתן לראות באמצעות השקפת העולם של המדע רק תמונה חלקית של העולם. המסתפק בתמונה חלקית מעין זו דומה לאדם המאמין רק לחושיו, ולגביו לא קיימים כלל גלי רדיו, מכ"מ, קרינה קוסמית ועוד, באשר הם אינם מורגשים בחושים.
_x000D_
מציאותם של "חוקי טבע" כלשהם, היא הכרח הגיוני לקיום חיים במובן המקובל עלינו. לו יצויר עולם שאין בו כלל חוקיות ארעית כלשהי, לא היה שייך המושג: ניסיון חיים, ולא היה מקום לבחירה חופשית, כיוון שהאדם אינו יכול לשער את תוצאות מעשיו. בדרך זו יכולים אנו להעז ולקרב לשכלנו את האפשרויות לסיבה של בריאת החוקיות בטבע. אולם מצד שני, הטבע הוא בבחינת ניסיון לאדם, אם יטעה לחשוב שהקב"ה מסר כוחות לטבע לפעול באופן עצמאי. זהו הליך החשיבה הכפרני הסבור שהאדם יכול לנצל את החוקיות שבטבע ולהשיג הישגים דרך השליטה על הסיבות הגורמות לדברים. מתוך הראייה של מהלך העולם בדרך טבעית של סיבה ותוצאה, עלול האדם לטעות ולחשוב שיש ביכולתו לנהל את הסיבות כחפצו, ולהשתדל בכוחו ובכשרונו להביא לתוצאות הרצויות. מבחינה דתית, צורת חשיבה כזו היא פסולה, ובעטיה מתרחק האדם מכל רגשות רוחניים.
_x000D_
האנשים המאמינים רואים בכל עניין טבעי את מעשה ה`. משל למה הדבר דומה? לאדם המסתכל מבעד לחור מנעול ורואה עט הכותב מעצמו על גבי נייר. אך טבעי הוא לפתוח את הדלת ולראות שאדם הוא האוחז בעט וכותב בו. הכופר המסרב להאמין בהשגחת האלוקים, משול לאדם המסרב לפתוח את הדלת וממשיך להביט בעד חור המנעול. המאמין מכיר כי אין הטבע כולו, אלא כעט הנתון ביד הכותב.
_x000D_
לו ניתנה אפשרות להיגיון הבריא לשלוט על האדם שלטון ללא מצרים, היתה האמונה באלוקים מנצחת את הדחפים המתנגדים לה ללא קרב. לנוכח האמת שבאמונה, לנוכח ההיגיון שבדרך ולנוכח השכר הרב הצפון לעובדי ה`, היתה הנהנתנות מובסת כליל. רק תכונת "ההדחקה" היא המאפשרת את ההתלבטות בין הליכה אחר היצרים לבין עמידה על עקרונות האמונה.
_x000D_
תפקידו של הנס להמחיש את מציאותו של הבורא, ועל ידי כך להציב בסיס מוחשי לאמונה. לעומת זאת, אסור שתהיה "כפייה" להאמין. ברגע שייווצר הכרח להאמין, יופר האיזון של הבחירה החופשית. לכן, הבורא דואג לכך שבשעת התרחשות הנס, יימצא תמיד "פתח הצלה" כלשהו שבאמצעותו ניתן יהיה "להסביר" את התופעה הנסית על ידי הסבר טבעי. ההסבר עלול להיות דחוק ומגוחך, אולם הוא ייקרא הסבר לרוצה לטעות.
_x000D_
מי שמעוניין בחיזוק האמונה, יפעיל את שכלו הישר ויראה בתופעה הנסית את יד ההשגחה העליונה. לעומתו, מי שירצה להתעקש ולהתכחש לקיומה של התופעה העל טבעית, ימצא לעצמו מפלט בהסבר הטבעי. אותו אדם ימשיך בדרכו כאילו לא אירע דבר.
_x000D_
הנס הבולט ביותר שאירע בתקופה של יציאת מצרים ישמש כדוגמה לדברינו: בקריעת ים סוף, כשאך נכנסו בני ישראל לתוך הים, נעמדו מי הים כחומה בצורה מכאן ומכאן. ביניהם נוצר מעבר רחב בעל שנים עשר נתיבים שבו צעדו שנים עשר שבטי ישראל.
_x000D_
זה היה נס גלוי! משה נטה את ידו על הים, והים נבקע לגזרים. אך המקרא מציין פרט מעניין: רוח עזה נשבה במשך כל אותו לילה. לשם מה היתה נחוצה רוח זו? האם יעלה מישהו על דעתו שבכוחה של רוח, ולו החזקה ביותר, להעמיד את מי הים כחומה בצורה? האם שמענו אי פעם על טייפון שיצר "כביש" יציב באמצע הים?
_x000D_
הרוח שנשבה באותו לילה לא תרמה מאומה לקריעת ים סוף, אולם היא אפשרה לכופרים המושבעים להמשיך בדרכם ולשלול את קיום הבורא. זה היה "כביש מילוט" שבאמצעותו "נמלטו" כל אלו שלא חפצו להאמין. תופעה זו חוזרת על עצמה אין ספור פעמים.
_x000D_
למרבית הפלא, השלכותיה באות לידי ביטוי עז דווקא בימינו. המדע מגלה יותר ויותר את היקפו של הנס הגדול ששמו "טבע". עם התקדמות המחקר המדעי מתגלים מנגנונים מתוחכמים ביותר האחראים ליצירתם ולתפקודם של האדם ושל היקום כולו. מנגנונים אלו מוכיחים בעליל שהבריאה היא פרי תכנונו של בורא חכם, שחכמתו אינה ניתנת להשגת אנוש. והנה, למרות כל זאת, לא למד המדע להכיר באופן חד משמעי את קיום הבורא. הדבר מתאפשר הודות לבחירה החופשית שהעניק הבורא לכל אדם. בחירה זו היא המאפשרת להם להתלות בהסברים תמוהים שאינם עומדים במבחן המדעי, ובלבד שלא להכיר באמת האמונה.

_x000D_