חרדת הדין ודאגת המשפט אופפת בימים אלו את כל הבריאה. היחיד נידון על מעשיו, זכויותיו וחובותיו, והצבור בהתאם למאזנו הוא. החברה כולה עומדת למשפט על מנהגיה ודרכיה, מעלותיה ומגרעותיה, לפני היושב על כסא המשפט.
_x000D_
קצרות ראייתינו ובינתינו מלראות ולהבין חשבונות של מעלה המשתרעים על פני שנים רבות. אין הקב"ה מוותר על חשבון הרשע, ואם הוא לא נגבה בימינו ולעינינו, לא קצרה ידו של קורא הדורות להשיב לרשעים כגמולם בשעה המתאימה והיעודה. אם נעלעל בקורות הדורות הראשונים, נראה בעליל ובמוחש שכל עמי קדם, המדינות החזקות ששלטו בעריצות ובחוזק יד, דכאו עמים קטנים, שדדום ובזזום, פצעו והרגו ללא רחם, סופן שבאו על גמולן ועמים אחרים הכריעון והשמידון, עד שירדו מן הבמה ההיסטורית ואבדו בתהום נשיה.
_x000D_
מה נשאר מעמי קדם הידועים ששלטו בכיפה: מצרים, בבל, פרס יון ורומי? שבטים שבאו מירכתי צפון השמידום והתישבו בארצם, הם נטמעו בתוך השבטים החדשים וכמעט שלא נשאר מהם זכר. תושבי הארצות הקרובות לנו אינם צאצאים של העמים הקדומים. הם צאצאים של שבטי ערב נודדים שחדרו מן המדבר ובתנופת חרב אדירה כבשו את המקומות, השמידו את התושבים הקודמים והתישבו שם.
_x000D_
בעינינו ראינו אנו בהתפררותה של המעצמה האדירה שסאת רשעותה ועריצותה נתמלאה. מעצמה זו שדכאה עמים רבים, וידי שליטיה מלאים בדם מליוני בני-אדם שרצחו הולכת ומתפוררת. שלטון אימתני זה, שהפיל את חיתתו על רבים מיושבי תבל הגיע למחסור בפת לחם ועמד כעני בפתח לבקש סיוע ממעצמות המערב, שונאיו לשעבר.
_x000D_
היתה זו המדינה היחידה כמעט, שדגלה בכפירה וכחש וחרתה זאת על דגלה. במיוחד סבלו שם היהודים שהשלטונות דיכאו באכזריות כל זכר לחיי דת. והנה קרסה והתמוטטה כל מערכת הכפירה והכפייה האנטי דתית וגם "מסך הברזל", נעלם.
_x000D_
ברם, כל עוד אשר לא זכינו "שכל הרשעה כולה כעשן תכלה, וממשלת זדון תעבור מן הארץ", אין אנו יכולין לשבת בהשקט ובטח. כיום נשקפת סכנה ליושבי ארץ הקודש מצד שליט איראן המאיים להשמיד ולהרוג. רשע זה מתגרה בכל האומות, לועג על כל חוק ונוהג בינלאומי, אולם אינו שוכח מלהציב את חוד חניתו מול ציון וירושלים. אל לנו לשכוח שמשמש הוא רק מטה זעם ביד ה', המבקש לעורר אותנו לפשפש במעשנו ולשוב אל אלקי אבותינו.
_x000D_
אחת ממעצמות קדם החזקות היתה אשור, בראשה עמד סנחריב. כאשר ה' שולח אותו לארץ הקודש, מתנבא ישעיה הנביא (י', ה'): "הוי אשור שבט אפי, ומטה הוא בידם זעמי". וברש"י: "כי עשיתי את אשור שבט אפי, לרדות בו את עמי".
_x000D_
אשור מתפאר בכיבושיו הרבים ובעמים החזקים שהכניע ודיכא תחת ידיו (ישעיהו י', י"ג-י"ד): "כי אמר בכח ידי עשיתי ובחכמתי כי נבונותי, ואסיר גבולות עמים ועדותויהם שושתי [שללתי ובזזתי אוצרותיהם], ואוריד כאביר יושבים. ותמצא כקן ידי לחיל העמים וכאסף ביצים עזובות כל הארץ אני אספתי, ולא היה נודד כנף ופצה פה ומצפצף".
_x000D_
היתה זאת המפלה הגדולה של סנחריב ואחד הנסים הכבירים לישראל: מאה ושמונים וחמשה אלף ראשי גייסות שבאו על ירושלים ודימו ללכדה בקל, נמצאו כולם פגרים מתים בשערי ירושלים, עד שחזקיה המלך ואנשיו מסובים ואוכלים את קרבן הפסח בירושלים, ככתוב: "ויהי בלילה ההוא ויצא מלאך ה' ויך במחנה אשור מאה שמונים וחמשה אלף, וישכימו בבקר והנה כלם פגרים מתים" (מלכים-ב' י"ט, ל"ה) גדול היה הנס עצום ומרומם. חזקיה המלך ניצח ללא שום טכסיס ואמצעי מלחמתי, הכל היה ביד ה'. אמר חזקיה: "אני אין בי כח לא להרוג ולא לרדוף ולא לומר שירה, אלא אני ישן במטתי ואתה עושה. אמר לו הקב"ה אני עושה כן, שנאמר: ויהי בלילה ההוא ויצא מלאך ה' ויך במחנה אשור" (איכה רבתי פתיחתא ל')".
_x000D_
בזכות מה זכה חזקיהו לנס הגדול והנפלא הזה?
_x000D_
התשובה מצויה בפסוק: "וחובל עול מפני שמן" (ישעיה י', כ"ז): פירשו חז"ל, חובל עול סנחריב מפני שמנו של חזקיהו, שהיה דולק בבתי כנסיות ובבתי מדרשות. מה עשה חזקיהו? נעץ חרב על פתח בית המדרש ואמר: כל מי שאינו עוסק בתורה ידקר בחרב זו. בדקו מדן ועד באר שבע, ולא מצאו עם הארץ, מגבת ועד אנטיפטריס, ולא מצאו תינוק ותינוקת שלא היו בקיאים בהלכות טומאה וטהרה" (סנהדרין צ"ד, ב').
_x000D_
זהו נשקו של עם ישראל, אשר שום אומה ולשון לא יוכלו לו. זהו גם סוד השרדו ככבשה אחת בין שבעים זאבים. בכח תורתו הנצחית הוא גבר בעקיפין על עמים רבים ועל ממלכות חזקות וגדולות ממנו. עמי קדם הופיעו כשליטים אדירים וככובשים עולמיים, אולם כששעתם הגיעה, נעלמו מן האופק. רק עם ישראל, שסבל רדיפות וגזרות, שמדות והריגות, החזיק מעמד ושמר על יחודו בכוח תורתו הנצחית, עד ששום אומה ולשון לא יכלו לו. זהו סוד יחודו של עם ה', הדבוק בתורת ה', אשר כל כלי יוצר עליך לא יוצלח.
_x000D_
מראש חודש אלול עד שמחת תורה אנו אומרים פעמיים ביום את המזמור "אם תחנה עלי מחנה לא יירא לבי, אם תקום עלי מלחמה בזאת אני בוטח" (תהלים כ"ז, ג'). מזמור זה מלא אמונה ובטחון בשומר ישראל.
_x000D_
מה כוונת דוד המלך באומרו "בזאת אני בוטח"? כשהכהן הגדול נכנס לפני ולפנים לכפר על ישראל ולבקש על עמו, נאמר: "בזאת יבוא אהרן אל הקודש" (ויקרא ט"ז, ג'), ואמרו על כך במדרש: "כשהיה כהן גדול נכנס לבית קודש הקדשים, חבילות חבילות של מצוות יש בידו. זכות התורה, שנאמר (דברים ד', מ"ד): "וזאת התורה", זכות מילה, שנאמר (בראשית י"ז, י'): "זאת בריתי אשר תשמרו", זכות שבת, שנאמר (ישעי' נ"ו, ב'): "אשרי אנוש יעשה זאת", זכות ירושלים זכות יהודה, זכות ישראל, וזכות הקרבנות" (ויק"ר כ"א, ה').
_x000D_
בטחוננו בתורה ובמצוותיה. הן לנו לעוז ומחסה בעת צרה, כמו בעת שהכהן הגדול נכנס אל הקודש פנימה. ולכן תפילתנו היא: "אחת שאלתי מאת ה' אותה אבקש, שבתי בבית ה' כל ימי חיי", שם מקום מבטחי מצודתי ומשגבי, שם אין בכוחו של שום צר ואויב לחדור. "לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו", זוהי מגמת חיי ופסגת מאווי.
_x000D_
בימים אלה כאשר העולם מוקף חרדה מפני רודן עריץ המתרברב ככל רשעי הדורות, אין כוחנו אלא בפה, נגד צר ואויב המנפנף ידו על הר בת-ציון ומאיים על יושבי ארץ קודש בכלי משחיתיו. אומר הנביא "אל תראי תולעת יעקב" (ישעי' מ"א, י"ד), אמרו על כך חז"ל (תנחומא בשלח ט'): "מה תולעת זו אינה  מכה את הארזים אלא בפה, והיא רכה ומכה את הקשה, כן ישראל כל כוחם בתפילה ומכים את רשעי העולם שהם חזקים כארזים".
_x000D_
לקראת ימי הדין, נעמוד לפני ה' אלקי אבותינו בתפלה שיפרוש את סוכת שלומו על כל ישראל ובפרט על יושבי ארץ הקודש, ונזכה להרמת קרן משיחנו עם בנין בית תפארתנו אשר אליו ינהרו כל הגוים.

_x000D_