מצוות עשה מן התורה לזכור את מעשה עמלק, שנאמר (דברים כה, יז): "זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים". על כך נאמרה בתורה גם מצוות לא תעשה (שם שם, יט): "תמחה את זכר עמלק מתחת השמים לא תשכח". דרשו חכמים "זכור" – בפה, "לא תשכח" – בלב. 
_x000D_
לכן תיקנו חכמים לקרוא פרשה זו בציבור פעם בשנה, בשבת שלפני פורים. ודווקא בשבת זו, כדי לסמוך את מחיית עמלק למחיית המן, שהיה מזרעו. 
_x000D_
עמלק הוא עם שנקרא על שם מייסדו הראשון, בנם של אליפז ותמנע. תמנע הייתה בת אלוף מיושבי שעיר החורי. כיוון ששמעה אודות גדלותם של אברהם ויצחק, ונוכחה לראות בגדלותו של יעקב אבינו, ביקשה להסתפח אליהם ולהתגייר. תהה יעקב אבינו על קנקנה, וראה שמושרשות בה מידות מושחתות הנובעות ממשפחתה, ואין לה תקנה. סירב לגיירה. כיוון שנדחתה, פרץ ארס מידותיה במשטמה עזה. הלכה והייתה לפילגש לאליפז בן עשיו.
_x000D_
על ברכי משטמה זו, נולד בנם עמלק. בידיים יוקדות נקמה נודנדה עריסתו, וחלב השנאה ליעקב היה לחם חוקו.
_x000D_
עוינות זו הייתה מחושבת ושכלתנית, בנויה על אדני היגיון מסולף ומעוות. אמר עשיו: "לולא יעקב, תום הליכותיו ומופת דרכיו, הייתי זוכה בכל ברכות אבי. על כורחו היה אבי נותן גושפנקא לדרכי, וגם היה מזכה אותי בכל טובה מן השמיים".
_x000D_
אומנם לא עלה בידו של עשיו להרוג את יעקב אחיו, אולם את שבועת הנקמה פיזם באוזני עמלק נכדו, וחינכו במורשת השנאה.
_x000D_
עשיו מת והשנאה המפעפעת נותרה בלב נכדו. הוא הקים עם שלם שיסוד מורשתו ברעיון אחד: להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים – מנער ועד זקן, טף ונשים.
_x000D_
בשעה שהראה ה' את אותותיו ואת מופתיו בארץ מצרים, קרע להם את הים ונבקעו כל המים שבעולם, ידעו הכול כי ה' עושה ניסים לישראל. אלופי אדום ואילי מואב נבהלו ונרעדו; יושבי כנען השלימו עם העובדה שיש להשיב את הארץ לבעליה, ובאותה שעה: "ויבוא עמלק וילחם עם ישראל ברפידִם" (שמות יז, ח).
_x000D_
למה יצא עמלק למלחמה, בשעה שכולם נכנעו? האם באו ישראל בתחומו או עברו דרך ארצו? הלא ארבע מאות פרסה מבדילים בינו לבינם; חמישה עמים יושבים לפניו?
_x000D_
אלא שמטרתו הייתה לצנן את האש אשר ליהטה את כל הארץ לשמע מעשי ה' ונפלאותיו. עמים רבים ניהלו מלחמה נגד היהודים. אולם עמלק הציב את השמדת היהודים כמטרה, כשיטה, על פי חוקים וסעיפים. משום כך, כמידתו מדדו לו. בשנאתו הוא בא – אף אתם תשנאוהו; "תמחה את זכר עמלק מתחת השמים, לא תשכח" (דברים כה, יט)!
_x000D_
עמלק, וכן גם נכדו המן, אינם מסתפקים ברצח יהודים יחידים. חפצים הם להשמיד בבת אחת את האומה כולה, לגדוע את השורש, להכחיד את היהדות.
_x000D_
עמלק שואף להילחם בהשקפה היהודית, בתפיסת העולם היהודית, בתחושת היושר היהודית, ברגש היהודי לצדק, ביחס היהודי לרש ולמקופח, בסלידת הנפש היהודית משפיכות דמים ומחמס, בפירוש היהודי למושג 'גבורה'. כל אלו עומדים בניגוד גמור לשיטת עמלק.
_x000D_
עמלק מתעורר כאשר ידי ישראל רפות מן התורה, כאשר הם מפולגים, כאשר פוחתת אצלם עוצמת האמונה, כאשר חשקה נפשם להתחבר לעולם הלא-יהודי – באותה שעה בא עמלק וחרבו בידו.
_x000D_
עמלק הוא השוט שיצרה ההשגחה כדי להזכיר לנו כי יהודים אנו. עמלק הוא השוט של הקב"ה בעת שיש צורך לעורר את היהודים לתשובה.
_x000D_
עלינו לזכור תמיד מה שעשה לנו עמלק. עלינו לזכור גם את הסיבות שהביאו להגברת השנאה. עלינו לזכור לא רק את העמלק שבחוץ, אלא למחוק ולשרש את העמלקיות מפנימיותנו.
_x000D_
דורנו, שראה את העמלק הנאצי בפעולה, חש היטב על בשרו מה היא דמות העולם, כאשר מוגשמת תורת עמלק ומשליטה את סדריה בחברה האנושית.
_x000D_
הדמיון המפליא בין כנופיית היטלר לבין עמלק הקדמון מדהים ומעורר מחשבה. השקפת עולמם אחת היא, ונובעת מאותו מקור נרפש.
_x000D_
הניסיון להפוך סדרי עולם, לבטל את השפעת היהדות המחלחלת בו, להחזיר את החזקים 'המיוחסים' לשלטון, בעוד המון הגזעים 'הנחותים' משמשים להם משרתים ועבדים. לעקור מן השורש את זכות החופש שהחדירה היהדות לתודעת העולם. להצליח במקום שבו נכשל עמלק.
_x000D_
הקב"ה נשבע שאין שמו שלם ואין כסאו שלם עד שיימחה זכרו של עמלק, שנאמר: "ויאמר [ה'] כי יד על כס י-ה, מלחמה לה' בעמלק מדֹר דֹּר" (שמות יז, טז).
_x000D_
עמלק מציב כעין יד המסתירה את שמו ואת כסאו של הקב"ה. כל עוד היד קיימת, אי אפשר לראות את שלמות ההנהגה וההשגחה של מלכות שמיים. תפקידנו להסיר יד זו ולהפיל את החומה ואת החיץ שבנה עמלק. רק לאחר סילוקו של עמלק, יכול עם ישראל לבנות את בית הבחירה, שיביא לשלמות הרוחנית של עם ישראל.

_x000D_