מובן שהכל מאלוקים, הם יענו. הטבע אינו אלא החוק שהאלוקים קבע בזמן הבריאה, חוק המסדיר את כל התהליכים בהתאם לעיקרון של סיבה ותוצאה. בנוסף, מכיוון שאלוקים הוא הבורא, אדון העולם הפיזי, והוא המתכנן והמקיים את מערכת חוקי הטבע, לעיתים נדירות בגלל צורך מיוחד ולמען אדם בעל זכויות מיוחדות, מתעלם אלוקים מן החוקים שהכתיב בקוסמוס, כדי לבצע ניסים גלויים שאין להם כל סיבה פיסיקלית.
אם נשאל: מה גורם לתבואה לצמוח? תהיה התשובה: בהכנת האדמה – חרישה, זריעה והשקיה באדמה יש צירוף של כל הגורמים הטבעיים לצמיחת התבואה.
אם נמשיך לשאול: מדוע גורמות סיבות אלו לצמיחת התבואה, ילעגו לנו וישיבו: האין אלו מעשים שבכל יום? מובן שאלה הן הסיבות אותן השתית אלוקים בבריאה כדי להביא לצמיחת התבואה. לזה מתכוונים אנשים באומרם: "טבע".
כוונתנו היא שבסופה של סידרת שאלות אודות מאות הסיבות הגורמות לשינוי הטבע, נגיע תמיד לשאלה עקרונית שאין עליה תשובה מדעית. התשובה היחידה לשאלה זו היא שרצון הבורא הוא זה שמוביל את המערכת כולה, ורצונו התמידי הוא זה שגורם לנו לכנות את התופעות המתמידות בשם "טבע".
כאשר נעמיק יותר נעמוד בפני השאלה הבאה. עלינו להודות שאין לנו תשובה סופית וממצה לשאלה מדוע נובעת התוצאה מן הסיבה. כל שאנו יודעים הוא רק שאלה הם פני הדברים. אם כן, האין זה נס תמידי שהתרגלנו אליו?
נתאר לעצמנו שאנו עדים לתהליך תחייה המתחולל בגופה לאחר שנקברה באדמה, נרקבה והפכה לעפר. אט אט, ממעמקי הקבר, מתחיל לצמוח לעינינו גוף אנושי, גושי אדמה מוסתים הצידה, וגוף שלם, חי, מתנער ויוצא מתוך הקבר. מה היינו אומרים? ללא ספק היינו מתפעלים מנס תחיית המתים שהתרחש לעינינו. אם כך מדוע איננו מתפעלים מצמיחת הזרע, שגם הוא נזרע באדמה, מת ונרקב, עד שנבט חדש בוקע ועולה מן החומר היבש? מדוע אין אירוע זה נחשב גם הוא לתחיית המתים? ההבדל היחיד הוא שהתרגלנו לתחיית הזרע ואיננו רגילים לתחיית בני אדם. אילו היה המצב הפוך, היינו קוראים לתחיית אנשים "טבע" ולתחיית זרעים "נס".
מובן שישנם הסברים מדעיים לצמיחת הזרע, אולם הסברים אלו עונים אך ורק לשאלה: "איך?" ולא לשאלה "מדוע?" הם אינם מסבירים מדוע שלב מסוים פועל להגעתו של השלב הבא. הנושא עלום מאיתנו, ותשובתו נמצאת בתחום הלא מדעי.
האמת היא שאין הבדל מהותי בין נס לטבע. כל התרחשות היא נס. הגורם היחיד בעולם הוא רצון האלוקים. מעשיו והנהגתו בעולם מבטאים את רצונו באופן ישיר. אנו קוראים למעשה אלוקים "נס", כאשר הוא עוסק באירוע ראשוני ובלתי מוכר לנו. מאידך, אנו קוראים למעשי אלוקים "טבע", כאשר הוא עוסק באירועים מסוימים המתרחשים במסגרת תבניתית מוכרת.
היכרות זו מציבה בפנינו אתגר. ביכולתנו להכיר מתוך בחירה חופשית שגם לאירועים אלו יש סיבה יחידה וישירה – רצון האלוקים. מכיוון שאלוקים עושה את הכל, אין לנו סמכות לעשות דבר כלשהו מבלי להתייחס לרצון האלוקים. כל המושג "טבע", אם כן, אינו אלא מבחן לאדם. לטבע אין קיום אובייקטיבי; כולו אשליה בלבד, אשליה המאפשרת לאדם לבחור בחירה חופשית: לטעות או לבחור באמת.