לכאורה, אדם שחטא, אמור היה להפסיד את חלקו בעולם הבא. אך הקב"ה, ברוב חסדיו, חפץ להצילו, ומשום כך הוא שולח לו יסורים.
ואם יש מלאך המליץ עבורו, ששב בתשובה, אומר הקב"ה לאותו מלאך: "פדהו מרדת שחת", בזכות התשובה שעשה.
תשובתו ויסוריו מועילים לו שנשמתו לא תפסיד. אולם עדיין לא יזכה "לראות באור העליון", מפני שעדיין לא הזדכך באופן מוחלט מחטאיו. כדי שיזכה גם לזאת, מוריד הקב"ה בחסדו את נשמת החוטא שוב לעולם בגוף חדש, והיא מתחילה את חייה שוב כתינוק שנולד.
אם יתפלל אדם זה לאלוקים שימחל לו על חטאיו הקודמים וישוב עליהם בתשובה, ואף יתייסר ביסורים – ישיבו אלוקים למדרגתו הראשונה כפי שהיה טרם חטאו, מאחר שבגלגולו החדש לא הוסיף לחטוא, ועתה יזכה "לראות באור העליון".
זאת היא התשובה על יסורי הצדיקים שלכאורה לא חטאו. ייסוריהם באים על חטאיהם בגלגולם הקודם. זו היא גם סיבת הטובה וההצלחה של רשעים, כי זהו שכרם על המצוות שעשו בגלגולם הקודם.
הגלגול – חסד אלוקי
סח לי ידיד על ויכוח שהיה לו זה מכבר. היה זה בעקבות שיעור תורני על אודות רציחתם של קדושי השואה. מה שהתרחש בשואה הוסבר על ידי סוד גלגול הנשמה, והלה "זכה" לקיתונות של גידופים. כך ידידי הותקף על ידי אחד משומעי לקחו על אמונתו במושגים שאינם ניתנים להוכחה.
"התוקף" היה אדם משכיל וחכם, אך רחוק משמירת המצוות, עד שכל מושג מיסטי שאינו ניתן להוכחה ולהבנה, נדחה על ידו מיד.
שאלו ידידי: אמור נא לי, כאשר אתה מתבונן כיום בשנות חייך שכבר עברו, אתה וודאי מודע לשגיאות מסויימות שעשית. אתה וודאי חש החמצה ותחושה של: 'הייתי יכול להיות טוב יותר או הגון יותר'. זוהי תחושה טבעית מאד המלווה את רוב בני האדם בשנות חייהם המבוגרות.
"אכן כן", הודה הלה בכנות.
אם כן, אמור לי: היית רוצה לתקן זאת? היית מעוניין לשוב לאותם אירועים שמעדת בהם ולהתנהג אחרת, לתקן אותם?
כמובן, הלה הסכים.
ידידי המשיך: הקב"ה הוא הלא כל יכול, וכמאמר הפסוק: "ידעתי כי כל תוכל, ולא יבצר ממך מאומה" (איוב מ"ב, ב'). כלומר, תוכל לעשות הכול כאשר יישר בעיניך. בהתאם לכך, יש ביכולתו לעשות זאת, להוריד את נשמתך שוב לעולם ולהעמידה בפני התמודדויות זהות לאלו שנכשלת בהן, ולאפשר לך לתקנם.
הקב"ה חפץ לגמול עמנו חסד ולהיטיב לנו, כלשון הנביא: "כי חפץ חסד הוא" (מיכה ז', י"ח).
מאחר שסיבת הגלגול היא כדי לאפשר לאדם לתקן את עברו, מאפשר הקב"ה לכל אדם לדעת מה היה חטאו בגלגולו הקודם ומה עליו לתקן. וכדברי האריז"ל: כל עבירה שעבר בגלגול הראשון יצרו חזק לה, ובה עליו להתחזק. לכן, אם נוכח האדם שמלחמת היצר חזקה במיוחד בחטאים מסויימים, עליו לפחות לחשוש שבשל חטאים אלו הוא הגיע שוב לעולם הזה.
מהות האדם היא נשמתו
מהותו של האדם היא נשמתו ולא גופו. הגוף אינו אלא "מארח" את הנשמה, בדומה לבגד העוטף את הגוף.
קיים שוני מהותי בין מהותו של האדם למהות בעלי החיים. בעלי החיים הם חומריים בלבד. אף אותו חלק רוחני, ה"נפש החיה" המחיה את גופם, נחשב כחלק מגופם החומרי, החוזר לעפר עם מות הגוף.
שונה מהם הוא האדם אשר בו "נשמת חיים", נשמה רוחנית שמקורה מהעליונים, והיא פרי נפיחתו של אלוקים מתוכו, מפנימיותו. וכלשון הזוהר הקדוש על הפסוק: "ויפח באפיו נשמת חיים": "מאן דנפח מתוכיה נפח".
הנשמה היא רוחנית, וככזו, לא חל עליה חוק הטבע של התבלות החומר והיא נותרת "חיה" אף לאחר מיתת הגוף. כמאמר הפסוק: "וישב העפר על הארץ כשהיה, והרוח תשוב אל האלוקים אשר נתנה" (קהלת י"ב, ז').
הנשמה מכונה: "נשמת חיים", מאחר שהיא אינה שייכת לעולם החומר שבו שולט "חוק המוות" על כל הנבראים, המתפרקים אט אט ליסודותיהם.
מאחר שמהותו של האדם היא נשמתו ולא גופו, והיא, כאמור, "נשמת חיים" – מציאות שאינה מתה, ברור, שיש ביכולתה לרדת שוב לעולם בגוף חדש. גוף שהקב"ה יוצר בעבורה, בדיוק כפי שיצר לה גוף בפעם הראשונה שהורידה לעולם.
"צדיק ורע לו" – על פי גלגולי נשמות
עניין גלגולי הנשמות הוא חסד הבורא, המאפשר לנשמה לחזור פעם נוספת לעולם הזה בגוף חדש, כדי לתקן את אשר פגמה ולהשלים את אשר החסירה, מתוך מטרה שהאדם יגיע במצב מתוקן לעולם הבא. נמצא שהגלגול הנוכחי הוא, למעשה, המשך של הגלגול הקודם, למרות שהאדם אינו מודע לכך.
הרבה מקרים ומאורעות המתרחשים בגלגול הנוכחי, הם פועל יוצא ותוצאה של הגלגול הקודם, ואינם תלויים כלל במעשיו של האדם בגלגול הנוכחי. לכן, יתכן שאפילו אדם, אשר הוא צדיק גמור, יסבול צער וייסורים כתוצאה מהגלגול הקודם.
עניין זה הוא פתח נוסף להבנת הצדק שמאחורי ההתרחשויות. דברים שלפעמים נראים כתמוהים ובלתי ניתנים להסבר, הם חשבון הצדק והמשפט של אדון כל העולמות! למרות הסבל הנגרם לאדם, הרי שהתכלית היא "קבלת ההטבה", והיא הטוב המוחלט עבור האדם. הגלגול הנוכחי, על כל מקריו ומאורעותיו, מאפשרים לאדם לתקן את נשמתו ואת דרגתו הרוחנית לקראת העולם האמיתי, לקראת הטרקלין!
כותב הרמב"ן: "אפשר לומר שכל צדיק ורע לו – יש בידו מעט עבירות, וכל רשע וטוב לו – יש בידו מעט מעשים טובים, ובכך לתרץ את הקושיה של צדיק ורע לו ורשע וטוב לו. אך ספר איוב אינו דן במקרים אלו. הוא דן בצדיק הגמור שלא חטא ובאו עליו רעות על חינם, כפי שבאו על איוב, אשר בוראו העיד עליו כי אין כמוהו בארץ איש תם וישר. הכל נכלל ב"סוד העיבור" (היינו בגלגולי הנשמות). וזוהי תשובתו של אליהוא על תוכחותיו של איוב. וברגע ששמע איוב את הסברו של חברו אליהוא – לא פתח את פיו לענות. הטענה שהכל מעניין גלגול נשמות היתה מספקת עבור איוב לתירוץ קושיותיו, וההסבר הזה הוא סוף השגת האדם ואין אחריו קושיה בדעתו של האדם…"
סוד גלגולי הנשמות הוא נושא מרכזי במהלך של תכלית הבריאה ויסוד מרכזי במערכת הקיומית של האדם. נושא זה הוא אחד מכללי ההשגחה הפרטית שבאמצעותו ניתן להבין ביתר בהירות את מאורעות האדם והעולם. יסוד זה מהווה חלק מרכזי מתפיסת העולם השכלית והאמונית של היהדות.
הנשמה חוזרת פעם נוספת לעולם כדי לתקן את מה שפגמה בגלגול הקודם או כדי להשלים את מה שהחסירה – ברוחניות. זהו, אם כן, חסד עצום מצד הבורא לאפשר לאדם לפעול פעם נוספת כדי לשפר ציון!
חשוב להפנים: לייסורים יש תכלית בפני עצמם. תכלית הייסורים, לעיתים קרובות, העמדת האדם בניסיון. ניסיון, שבסופו של דבר, ירומם אותו. ואכן, אנשים שעברו ייסורים ונותרו באמונתם, יכולים להעיד שהרגישו קירבה רבה אל בורא העולם. ייסורים כאלו מחזקים את ההכרה שהעולם הזה ארעי ובר חלוף והעיקר בו אינו צבירת נכסים חומריים, אלא דבקות בה'.
רק תפיסת העולם בשלמותו, יכולה לאפשר לאדם הצצה אל מהות הסבל. כל זמן שהשגת האדם מצומצמת, ואין הוא רואה אלא קטעים בודדים בדרמה הקוסמית ובעלילה הכבירה של ההיסטוריה, אין לו אפשרות לחדור לתוך כבשונו של הרע ולהתיר את סבך הסבל.