במטרה להבין היטב את המגמות בעולמנו, מן הראוי לעמוד תחילה על היקפם של הרע והטוב. אכן, אין הרע נעדר מעולמנו, אך רבות מאד הן גם התופעות הטובות והחיוביות? המזון הערב, היופי, הרוח הנעימה והמעוררת את אהבת החיים, הקולות הנהדרים מעוררי ההתלהבות, ההתבוננות באיתני הטבע, כוחות האהבה, השמחה, הבינה והחכמה המצויים בנו, הסיפוק מהילדים ומעל כל, האפשרות להידבק בשכינה – כל אלו ורבים נוספים מעניקים לנו ולכל אדם המעוניין בכך חויה מופלאה של עושר, טוב ויופי.
אמנם, קביעה זו אינה מבטלת את השאלה אודות הרע המצוי בעולם, אולם היא מצמצמת את היקפה, לאמר, רוב רובו של העולם הוא טוב!
זאת ועוד, את חלקו המכריע של הרע אנו מסוגלים לבטל, שכן אלוקים, הרוצה בטובתנו, נפח בנו נשמה והעניק לנו רצון להיטיב ויכולת בחירה, ובאמצעותם אנו מסוגלים להשפיע על פנימיותנו השפעה ניכרת. אפילו אדם הנמצא בכלא, ושוביו מנסים בכל דרך אפשרית לייסרו ולדכאו, מסוגל לחוש כבן חורין. התחושה תלויה בכח רצונו ובחוסנו הרוחני.
ידוע, שבתקופת האנוסים בספרד, כאשר עינו יהודים והעלו אותם על המוקד, לא חשו רוב היהודים חרדה וצער, והם הלכו לקראת מותם בשמחה. הכל תלוי ברצונו של האדם, ועד כמה הוא מחושל ודבק בדרכו.
הצו הוא: "ובחרת בחיים". כל אדם מסוגל, בעזרת כח רצונו לבער את רוב תחושות העצב הקיימות בחייו. העצב נובע מתסכול, מקנאה, משיממון ומחולשתו של היצר הטוב. התסכול נובע מהערכה עצמית מופרזת ומאי השגה של יעדים דימיוניים. העצב נובע גם מקנאה, שהרי באמצעות הקנאה לא תוכל להשיג את אשר לזולתך, ובידך ישארו רק דמיונות שווא ויסורי אכזבה. את השיממון ניתן להחיות באמצעות חדוות יצירה ולא באמצעות קנאה בזולת, קנאה שאינה תורמת במאומה.
קיימות בעולם אין סוף אפשרויות להשגת מטרות אושר נשגבות אלו. אחת מהן וודאי פתוחה לפני כל אדם. חולשת היצר הטוב תלויה אך ורק בנו. תמיד ניתן להתגבר ולשמוח! אל לו לאדם לשאול מדוע האלקים אינו בא לעזרנו. להיפך, עליו לשאול את עצמו: "אייכה", עליו להפנות אל עצמו פניה הדומה לפנייתו של ה' אל אדם הראשון לאחר חטאו. עליו להטיל את המשימה על כתפיו שלו ולא להסיטה לכיוון אחרים.
ייעודו של האדם הוא להתנשא בבחירתו, ולהיות ראוי לתואר "נזר הבריאה", שכן יש ביכולתו להגיע לכך וזהו יעוד חייו עלי אדמות.