לדאבון לב, כל הפרטים הכתובים בתוכחה התקיימו במרוצת השנים, צרור מהם לא נפל ארצה. עם ישראל גלה מארצו ונרדף עד חורמה.
נבואות התוכחה אינן סוף פסוק. התורה מודיעה על חזון הגאולה העתידה, שבה יגיע עם ישראל למרום הצלחתו ולשיא אושרו.
קיומן של נבואות התוכחה לאורך הדורות מחזק בליבנו את האמונה בקיומן של נבואות הגאולה ואת התקווה להתגשמותן.
התורה מקשרת את תוכחת החורבן עם בוא הגאולה: "והיה כי יבואו עליך כל הדברים האלה הברכה והקללה, והשבות אל לבבך… ושבת עד ה' אלוקיך… ושב ה' אלוקיך את שבותך וכו'" (דברים ל', א').
בפסוקים אלו מובאות נבואות מפורשות המתארות את אשר יקרה לאחר התגשמות התוכחה. העם ישוב בתשובה. באותה שעה תגיע תקופה שבה ישוב העם לארצו, הגלויות תתקבצנה ושפע טובה וברכה יושפע ממרום.
בשורת הגאולה מופיעה כשהיא צמודה להבטחה, שבאחרית הימים יחזור עם ישראל בתשובה שלמה. ואמנם, חלק ממפרשי התורה מכנים פרשה זו בשם "פרשת הגאולה", ומפרשים אחרים קוראים לה "פרשת התשובה".
יתירה מזו, מוצאים אנו בפרשה זו, שפסוקי התשובה והגאולה שלובים הם זה בזה. קשר זה, שקושרת התורה בין התשובה לגאולה, מלמד כי התשובה והגאולה אכן כרוכות יחדיו. המשימה המוטלת על עם ישראל היא לשוב בתשובה. במקביל, מבטיח הקב"ה שהוא מצדו יעשה הכול לרווחתם של ישראל.
הגאולה היא לא רק גמול ומתן שכר על התשובה ועל המעשים הטובים של עם ישראל. הדברים קשורים מבחינה מהותית.
משמעותה של גאולה בכל מקום היא החזרת דבר למצבו הראשוני. גאולתם של ישראל מתפרשת אף היא בצורה דומה. הגלות, משמעותה פיזור העם בארבע כנפות תבל, וגאולה הינה קיבוץ הגלויות. בימים כתיקונם ישב עם ישראל על אדמתו בארץ ישראל. הגלות ניתקה את העם, ובגאולה שוב חוזר העם לנחלת אבותיו.
התשובה, כשמה כן היא – שיבה אל המקור הרוחני, אל מקומו הטבעי של עם ישראל ככלל, ושל כל יחיד מישראל כפרט. האדם שחטא התרחק מהקב"ה. התשובה מבטלת ריחוק זה ויוצרת התקרבות מחודשת עד כדי דבקות בשכינה.
נשמתו של אדם מישראל חצובה במקורה מתחת לכסא הכבוד. אלא שבעקבות החטא התנתקה הנשמה ממקור קדוש זה, עברה גלגולים שונים והגיעה עד לקצה הארץ מבחינה רוחנית. כתוצאה מתהליך התשובה שבה הנשמה לשורשה, והיא חוזרת להיטהר כפי שהייתה טרם החטא.
עניין התשובה הוא חזרת האדם אל עצמיותו, אל פנימיות נשמתו, אל הקשר האמיץ שלו לאדון כל הנשמות.
כאמור, זוהי גם מהות הגאולה. שיבה של העם לארצו, למכורתו. שיבה לחיים מושלמים, הקרובים לה', צור ישראל ומושיעו בעת צרה.