מתן שכרן של המצוות נעלה מהשגותינו. אין באפשרותו של אדם, קרוץ-חומר, להבין או לשער את מהותו האמיתית של השכר הניתן ממרום לשומרי המצוות.
יחד עם זאת, העיסוק בניתוח שכר המצוות מוסיף יראת שמים ומקרב את לבו של האדם לעולמן של המצוות.
ברוח זו נבין את הפסוק: "והיה עקב תשמעון את המשפטים… ושמר ה' אלוקיך את הברית ואת החסד… וברך פרי בטנך וכו'" (דברים ז', י"ב). השימוש בביטוי "עקב" בא לרמוז, שהשכר הרב השמור למקיימי המצוות, מותנה בשמירה מלאה עליהן, כולל אותן מצוות שהאדם דש בעקביו.
מצוות התורה אמורות להקנות לאדם קומה רוחנית שלמה. חסר כלשהו בקיום המצוות פוגם בשלמות, ולפיכך גם הגמול במקרה זה אינו יכול להיות מושלם.
נדרשת מהאדם הקפדה מלאה על כל מצוות התורה, אך קיימת הדגשה מיוחדת בהקפדה על המצוות הקלות שהאדם דש בעקביו.
היצר הרע ערמומי הוא ביותר. ידוע לו כי יקשה עליו להכשיל את האדם במצווה חמורה, ולכן הוא מחפש נקודות תורפה שבהן יוכל להתנכל לאדם. הוא יודע שאם יצליח בנקודה זו, נצחונו מובטח.
כך פעל הנחש, המסית הקדמוני. כאשר בא לפתות את חוה, הוא לא ניסה להסיתה ישירות לדבר עבירה, אלא בא אליה בדרכי עקיפין, עד שמבוקשו עלה בידו. דבר זה נרמז גם בדברי ה' שנאמרו לנחש: "אתה תשופנו עקב" (בראשית ג', ט"ו). "עקב" – המצוות הקלות שהאדם דש בעקביו. "אתה תשופנו" – שם, במצוות אלו, תפעל להסית את האדם. זו דרכו של היצר הרע, הוא מתחיל בעקב ועולה ומבצבץ עד הראש, בדומה לארסו של הנחש.
עתה מובן, מדוע מעבירות קלות אלו הוצרכה התורה להזהיר במיוחד. שכן זהו קו החזית שבו מתנהל מאבק האיתנים בין אוהבי ה' לבין מתנגדיו.
מטרת בואנו לעולם היא כדי לקיים מצוות, כפי שנאמר במסכת אבות (ו', י'): "בשעת פטירתו של אדם אין מלווים לו לאדם לא כסף ולא זהב ולא אבנים טובות ומרגליות, אלא תורה ומעשים טובים בלבד".
מצויים אנו במחצב יהלומים. הם מתגוללים לרגלינו, עלינו רק לגחון ולהרים אותם. לו רק נשכיל לעשותם!