כשביקש יעקב סוף סוף, לשבת בשלווה, שמע את הצו הקורא לו להחליף את מקום מושבו משכם לבית א-ל: "ויאמר אלוקים אל יעקב: 'קום עלה בית א-ל ושב שם, ועשה שם מזבח לא-ל הנראה אליך, בברחך מפני עשיו אחיך" (בראשית ל"ה, א').
שם, בבית א-ל, אחרי הקמת המזבח, מברך אותו האלוקים:
"ויאמר לו אלוקים: …פרה ורבה גוי וקהל גויים יהיו ממך ומלכים מחלציך יצאו" (שם ל"ה, י"א).
מדוע לא יכלה ברכה זו להיות מוענקת ליעקב בשכם, מקום מושבו הקודם?
בין קפלי הפסוקים, במארג הפנימי יותר, טמונה תופעה מעניינת. והואיל, ותופעה זו מופיעה פעמים רבות, כשכל תופעה ותופעה מתקשרת לרעותה בחוטים הסמויים מעין הקורא – אנו יכולים לנסח מציאות פנימית זו במסגרת כללים ברורים בעלי חוקיות משלהם.
ואלו שני הכללים: כל נבואה המופיעה בספר בראשית התגשמה, לעיתים לאחר מאות שנים, במקום שבו נאמרה.
אין נבואה החוזרת על עצמה. נוסח דומה של נבואות, הן בדרך כלל שתי הבטחות שונות שאינן קשורות אחת לרעותה.
יעקב הנוטש את שכם, עולה בית א-ל, מקים בה מזבח, שלכאורה מזכהו בדיוק באותה הבטחה שזכה לה אברהם: "ומלכים מחלציך ייצאו" (בראשית ל"ה, י"א).
האמנם זו אותה הבטחה?
המסקנה הראשונה היא: הואיל ובעת שנאמרה ליעקב נבואה זו, כבר נולדו לו כל בניו, מלבד בנימין, ברור מאליו שבשורת "פרה ורבה" המוזכרת בפסוק זה, מתייחסת לבן הזקונים.
אבל הפסוק מזכיר גם: "גוי וקהל גויים יהיה ממך", כלומר, ממך, מיעקב, יעמדו עוד בנים, מלבד זה המרומז ב"פרה ורבה". יעקב עצמו הבין את בשורת אלוקיו כמתייחסת לבני יוסף – אפרים ומנשה.
וכך אמר יעקב בטרם מותו: "ויאמר יעקב אל יוסף א-ל שד-י נראה אלי בלוז (בית א-ל) ויברך אותי, ויאמר הנני מפרך והרביתיך ונתתיך לקהל עמים…" (שם מ"ח, ג'-ד').
בדברים אלו מסביר יעקב את פשר ההתגלות האלוקית: "ועתה שני בניך הנולדים לך בארץ מצרים… לי הם, אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי" (שם ה').
יעקב מצא את ההגשמה של ברכת תוספת הבנים בבניו של יוסף, בנו האהוב. ומאז, נקבעו שני אלה כשבטים לכל דבר בעם ישראל – "כראובן ושמעון יהיו לי".
היכן היא בית א-ל שם התבשר יעקב בתוספת הבנים? ובכן, בית א-ל המקראית היתה עיירת גבול בין שבט בנימין לבין שבט אפרים, שנחלתו היתה צמודה לזו של שבט מנשה.
המקום שבו התבשר יעקב על לידת בנימין, אפרים ומנשה, התגלה כמקום התנחלות שבטים זו. מובן עתה מדוע לא יכלה נבואה זו להיאמר בשכם – בירת השומרון.
במעמד זה הובטחה ליעקב גם מלוכה. לאיזו מלכות הכוונה? הרי מלכותו של דוד בחברון כבר הובטחה לאברהם, בעת שהותו באותה עיר?
ליעקב הובטחו מלכויות הקשורות למקום הנבואה ולשבטים העתידים להתנחל באותו איזור. גם שבט בנימין העמיד מלכים (שאול ומפיבושת), גם שבטי אפרים ומנשה – מחלציהם יצאו רוב רובם של מלכי ישראל לאחר התפלגות הממלכה בימי רחבעם בן שלמה.