הדגשנו לעיל, כי אחד הכלים הנהדרים ביותר להשלמת האחדות הוא הקשר הגופני. הרגשות שחשים בני הזוג במערכת היחסים ביניהם, מגיעים לשיאם בקשר הגופני האינטימי שבין הבעל לאשתו. למעשה, קשר זה הוא אחד האמצעים האדירים ביותר שניתנו לבני זוג נשואים, כדי שיוכלו לחוות קדושה ולהשיגה. זוהי גם המדרגה הגבוהה והמושלמת ביותר שבה באה לידי ביטוי אהבת בני הזוג. ואמנם, רצון הבורא הוא, שהם יחזקו ויאמצו את הקשר הפנימי שנוצר ביניהם, ויביאוהו למדרגות גבוהות ונאדרות בקודש.

בראי היהדות, המגע הגופני הוא כמו בד קנבס בשימושו של אומן. המסר הרוחני שיכול האומן ליצור, עלול להיות חסר משמעות לחלוטין, ומאידך, הוא מסוגל להיות יצירת מופת נפלאה. באותה מידה עומדת בפני האיש והאשה הבחירה: להתעלות או לחדול מכך במישור הרוחני. האיחוד המיני בשימושו הנעלה, מביא קדושה לעולם, בכך שהוא מחבר בין הבעל לאשתו מבחינה רוחנית, פיסית ורגשית כאחת.

עם זאת, כמו בכל אמצעי אחר, התוצאה תלויה לחלוטין בביטוי שניתן לצעד זה על ידי כל אחד מהצדדים המעורבים בדבר. המקורות היהודיים הקלאסיים מתארים את הדחף המיני כנהר אדיר. כאשר רותמים אותו לצרכי האדם, הוא מסוגל להשקות את הקרקע ולספק אנרגיה אדירה לתושבי האזור. לעומת זאת, אם לא מנתבים נכון את הזרם, והוא שוצף ופורץ ללא שליטה, הוא עלול לגרום להצפה, שטפונות והרס.