הכוח
_x000D_
כוח הוא מתנת שמיים, אך בשונה מן היופי השימוש בו נתון לבחירת בעליו; הוא יכול להיות גורם חיובי להתמדה בלימוד בעמל ויגיעה או לקיום מצוות שדורשות מאמץ, ואף להיות מנוצל להרבות כבוד שמיים במלחמה נגד המתנגדים הקמים על ה' ועל תורתו. מנגד, מי שישתמש בכוחותיו לשלילה הרי 'רע לו ורע לעולם'.
_x000D_
שמשון הגיבור הוא דוגמה ומופת לצדיק שזכה לכוח רב והשתמש בו כדי להרבות כבוד שמיים וכבוד עם ישראל בעולם; אולם כאשר לפי רום מעלתו הוא מעל בכוחות שניתנו לו והשתמש בהם שלא כיאות, בגד בו כוחו.
_x000D_
הגמרא במסכת בבא מציעא מספרת את קורות חייו של האמורא ריש לקיש. מדבריה ניתן ללמוד מה גדולה השפעתו של הכוח על האדם, וכיצד עלול הכוח להיות מנוצל להבל וריק ולגרום נזק לרבים, או לשמש מנוף להתעלות רוחנית.
_x000D_
רבי יוחנן היה מגדולי אמוראי ארץ ישראל ועורך התלמוד הירושלמי. פעם אחת, בעת שעבר את מי הירדן, הופיע לפתע מנהיג קבוצת שודדים המכונה "ריש לקיש". הלה נעמד על גדת הנהר, וחצה את הירדן בקפיצה אחת.
_x000D_
התפעם רבי יוחנן מכוחו ומעוצמתו, אך כאב לו על שכוח כזה מתבזבז לשוד וללסטוּת. קרא לעברו רבי יוחנן: על מה אתה מכלה כוחך?! מוטב תנצל אותו ללימוד התורה.
_x000D_
הביט ריש לקיש ברבי יוחנן ונדהם מיופיו, ואמר לו: היופי שלך – לנשים הוא יאה.
_x000D_
אמר לו רבי יוחנן: 'אחותי נאה ממני. אם תשנה את דרכך ותקדיש כוחותיך ללימוד תורה – תוכל לשאת אותה לאישה'.
_x000D_
נכנסו הדברים אל ליבו של ריש לקיש, ובו במקום החליט לשוב בתשובה שלימה. הגמרא מציינת כי כאשר ניסה ריש לקיש לשוב על עקבותיו ולחצות שוב את הנהר בקפיצה – לא הצליח.
_x000D_
מדהים! ברגע שהחליט להשקיע את כוחותיו בלימוד תורה, שוב לא עמדו לו כוחותיו לענייני החולין. כי אכן, בעבודת ה' אין דרך ביניים – הכוחות יכולים להיות מנוצלים ללימוד התורה ולקיום המצוות בשלימות, או להתבזבז ולשמש להבלי העולם ותו לא.
_x000D_
מני אז החל ריש לקיש החל לשקוד על לימודו וניצל את כוחותיו הכבירים לעמל התורה וליגיעתה, עד שנהיה לאחד מגדולי האמוראים.
_x000D_
מ"ריש לקיש" ראש השודדים, הוא הפך ל"רבי שמעון לקיש".
_x000D_
זהו שאמרה הברייתא: "הכוח נאה לצדיקים ונאה לעולם", משום שהם מקדישים אותו לעבודת ה' ולתועלת הרבים.
_x000D_
מנגד יש לזכור כי הכוח עלול לעמוד לרועץ לבעליו ולכל העולם, אם משתמש בו מי שאינו מנצל כראוי את המתנה שניתנה בידו.
_x000D_
העושר
_x000D_
ערכה של המילה "ממון" בגימטרייה הוא מאה שלושים ושש (136). גם סכום האותיות במילה "סולם" הוא מאה שלושים ושש; לומר לנו שהממון הוא כסולם: אפשר לעלות באמצעותו מעלה מעלה, ואפשר גם לרדת ממנו מטה מטה. הבחירה נתונה בידי האדם כיצד להשתמש בממונו ולאן להתקדם ממנו.
_x000D_
האדם יכול להשתמש בעושרו למטרות נעלות ביותר, הן אישיות והן ציבוריות. העושר מאפשר לו ללמוד תורה מתוך הרחבת הדעת בלא להיות מוטרד מדאגות פרנסה, להרבות צדקה וחסד ולהגדיל כבוד שמיים בעולם. מנגד, העושר עלול גם להיות אמצעי לרדיפת עוצמה ושררה ולאיבוד צלם אנוש.
_x000D_
ניסיון העושר גדול הוא ורבים וטובים נכשלו בו. משום כך היו חכמים שלא רצו לזכות בעושר, על אף הברכה הטמונה בו.
_x000D_
דוגמה לעושר השמור לבעליו לרעתו הוא עושרו של קורח, שהיה פיקח ונחשב לאחד מגדולי הדור, אך עושרו הרב הביאו לידי גאווה. סופו היה שנטרד משני העולמות, וסחף עימו מאתיים וחמישים אנשי מעלה מראשי בני ישראל למחלוקת קשה שתוצאותיה השפיעו לדורות.
_x000D_
נבהיר: חכמינו מציינים כי הסתפקות במועט היא תנאי לזכייה בתורה. מי שרוצה לזכות בחיי תורה, עליו להסכים לוותר על נוחות ועל רווחה כלכלית.
_x000D_
אומנם לא בהכרח שהלימוד מתקיים רק מתוך חיי צער. אדם שקיבל את מתנת העושר מן השמיים – אין לו לזלזל בה. בכל הדורות היו צדיקים שזכו לתורה וגדולה במקום אחד ומעלתם הייתה רבה, כי כאשר העושר הרב לא גורע מהלימוד – אזי הוא "נאה לצדיקים ונאה לעולם".
_x000D_
העושר מעמיד את הצדיק בעמדה שבה דבריו נשמעים יותר ומקבלים משנה תוקף. השפעתו גדולה יותר, והבריות נוטים לשמוע לתורתו ולדברי המוסר שלו .
_x000D_
כאן עלולים בעלי העושר לבוא ולטעון "דווקא אנחנו לא יכולים לשבת וללמוד, שהרי מי ינהל את העסק?! מי ישגיח ומי ישמור?!" אומרת להם הברייתא: אם צדיקים אתם ועוסקים בעמל התורה, יהיה זה אך לטובתכם ולא תפסידו מאומה מעושרכם.
_x000D_
הוכחה טובה לכך הוא רבי אלעזר בן חרסום שזכה בירושה ענקית, "אלף עיירות ביבשה, ואלף ספינות בים"; אך הוא הפנה עורף לנכסים ולרכוש וכיתת רגליו לישיבה ללמוד תורה.
_x000D_
מעשה שביקשו ממנו אנשיו הממונים על גביית המיסים לשלם מכס בכניסתו לאחת מעריו. רבי אלעזר העדיף שלא להזדהות ולשלם את המס, ובלבד שלא יאלץ להתעסק בדברים העלולים להסיט אותו מתלמודו.

_x000D_