בין שמונת הבגדים שהיה על הכהן הגדול ללבוש בבית המקדש, בלט החושן בייחודו. בתוככי החושן היו נתונים האורים והתומים, המכילים את השם המפורש של ה' שבאמצעותו היו שואלים את פי ה' בעניינים גורליים, ומקבלים תשובה על ידי הכוהן הגדול.
_x000D_
החושן היה מונח על לבו של אהרן. כאשר הטיל הקב"ה על משה רבנו את השליחות לגאול את ישראל ממצרים, חשש משה שתחלש דעתו של אחיו הגדול, ולכן, הוא סרב לקבל על עצמו את התפקיד כדי שלא לגרום עוגמת נפש לאחיו אהרן.
_x000D_
אולם הקב"ה גילה למשה שאהרן אחיו גדוש הוא באהבת ישראל, וישמח בלבו שמשה יקבל את התפקיד הנשגב. בשכר נקיות לב זו זכה אהרן ללבוש את החושן על לבו ולהאיר ממנו לכל ישראל.
_x000D_
תמימותו ושלמותו של החושן חייבו שיינשא על לב שהוא תמים ושלם. ואמנם, כאשר לבש אהרן הכהן את בגדי הכהונה, היו כל כוונתו וכל מעייניו נתונים לשם שמים, וכפי שנאמר (ויקרא ט"ז, ל"ז): "ויעש כאשר צוה ה' את משה".
_x000D_
כדי להאיר את משפט בני ישראל, הוצרך אהרן להיות חדור בתכונה נוספת הדורשת אף היא טהרת לב, והיא אהבת ישראל. ליבו של אהרן נקי היה מכל רבב אנוכיות, ומסוגל היה להיות סמל לאהבת ישראל מופלגת.
_x000D_
הסגולות המיוחדות הללו של אהרן הכהן, הן אלו שהכשירו אותו לענוד את חושן המשפט. ליבו האוהב, הרחום והטהור של אהרן התאחד עם נשמות כלל ישראל כאשר נשא על ליבו את חושן המשפט.
_x000D_
משמעות הפסוק: "ונשא אהרן את שמות בני ישראל בחושן המשפט על לבו" (שמות כ"ח, כ"ט), כוללת בפנימיותה את הקביעה שאהרן נשא את שמות בני ישראל בתוככי ליבו, לב שהיווה סמל לדברי המשנה: "אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה" (אבות א', י"ב).
_x000D_
החושן נארג מחמישה מיני חוטים: זהב, תכלת, ארגמן, תולעת שני ושש. כל אחד מן החוטים, מלבד הזהב, היה כפול ששה, וחוט של זהב נשזר עם כל אחד מהם.
_x000D_
על צידו הקידמי של החושן, היו שתים עשרה משבצות זהב שהיו ערוכות בארבעה טורים – שלוש בכל טור – והן היו ממולאות בשתים עשרה אבנים יקרות, השונות זו מזו באיכותן, בציבען ובסגולתן. על שתים עשרה האבנים היו מפותחים שמות י"ב שבטי ישראל. אבן אחת לכל שבט.
_x000D_
שם השבט שנחקק על האבן הצביע על השייכות שהיתה לשבט עם האבן המסויימת הזו דווקא. השילוב של האבן, של צבעה ושל שמו של השבט, הצביע על מהותו, על תכונותיו ועל קשרו לבורא ולעולם. החושן ייצג את תכונות כל השבטים, ובו התאחד כל עם ישראל. גם תשובת ה' שהאירה על החושן, היתה קשורה לקדושתו ולייחודו של העם כולו, ששמות שבטיו נחקקו על האבנים. קשר זה שנשא הכהן על ליבו, קישר את השבטים לבורא.
_x000D_
כאשר עלתה על הפרק שאלה בענייני הציבור, היה המלך שואל את פי הכהן הגדול הלבוש בחושן המשפט, והאותיות שהיו מאירות היו מספקות את תשובת הקב"ה לשואל.
_x000D_
בספרי הנביאים מסופר לא אחת על שאלות כבדות משקל ששאלו בני ישראל את ה' באמצעות חושן המשפט, והם פעלו בעקבות הנחייתו. מלחמות ודרכי פעולה אחרות נחתכו באותיות המאירות על לוח לבו של הכהן הגדול.
_x000D_
בדורו של יהושע, כאשר נתבעו ישראל על עוון המעילה שמעל עכן בחרם, הוברר עניין זה באמצעות אבני החושן. כיצד? כל שבט שהיתה מצווה בידו, היה מגיה אורה (האור היה מבהיק), ושבט שהיתה עבירה בידו, לא היה מגיה אורה. באופן זה ידע יהושע שמשבט יהודה מעל אי מי בחרם, ואמנם הוא הפיל גורלות ונלכד עכן משבט יהודה.

_x000D_