רבי אלעזר בן חסמא היה תנא בדור השלישי לתנאים, מחכמי יבנה, תלמידו של רבי יהושע בן חנניה.

_x000D_
_x000D_

שם אביו היה חסמא. מאוחר יותר כינו גם אותו עצמו בשם זה, רבי אלעזר חסמא. מרוב חכמתו היו השומעים חוסמים את פיהם וממעטים במילים כדי לשמוע את דבריו לאשורם.

_x000D_
_x000D_

פעם אחת הפליגו רבן גמליאל ורבי יהושע בספינה. רבן גמליאל לקח עמו פת לדרך, ואילו רבי יהושע נטל פת וסולת, כלומר, צידה לדרך ארוכה יותר. ספינתם התעכבה בדרך, וכשאזלה פיתו של רבן גמליאל, הוא נאלץ לסמוך על הסולת שהביא רבי יהושע.

_x000D_
_x000D_

שאל רבן גמליאל את רבי יהושע, מנין ידעת שנאלץ להתעכב בים והבאת כמות גדולה יותר של מזון? ענה לו רבי יהושע: "כוכב אחד עולה אחת לשבעים שנה ומתעה את הספנים, ואמרתי שמא יעלה ויתעה אותנו" ונתעכב בדרך. אמר לו: כל כך הרבה חכמה בידך, ואתה צריך לרדת בספינה לצורך מזונותיך? כלומר, שחכמתך אינה מפרנסת אותך כראוי במקומך, בלי לנדוד.

_x000D_
_x000D_

ענה לו רבי יהושע: עד שאתה תמה עלי, תמה על שני תלמידים שיש לך ביבשה, רבי אלעזר חסמא ורבי יוחנן בן גודגודא שיודעים לשער כמה טיפות יש בים, ואין להם פת לאכול ולא בגד ללבוש.

_x000D_
_x000D_

שמע זאת רבן גמליאל ונתן דעתו להושיבם בראש, כדי שיהיו מתפרנסים מאותה שררה שייתן להם. ואכן, כשעלה רבן גמליאל ליבשה, הוא שלח לקרוא להם, אך הם לא באו. הם לא רצו להתהדר בשררה ולהתפרנס מן החכמה.

_x000D_
_x000D_

רבן גמליאל חזר ושלח לקרוא להם, ובאו. אמר להם: "כמדומים אתם ששררה אני נותן לכם? עבדות אני נותן לכם". כלומר, תפקיד של מנהיגות רוחנית הוא במובן מסויים שיעבוד לציבור, ולכן אל נא תסרבו לקבלו.

_x000D_
_x000D_

ממעשה זה עולה כי חכמתו של רבי אלעזר חסמא ובקיאותו בהוויות העולם היתה לשם דבר, אף בדור של ענקי תורה ודעת. אולם הוא עצמו אמר כי חישוב התקופות וידיעת חכמות אלו הם אך ורק בבחינת פרפראות לחכמת התורה, ואינם מרכזיים בהערכה האמיתית של תלמיד חכם.

_x000D_
_x000D_

בתורה גלומים אוצרות רוח הנשגבים מבינת אנוש. כל דיבור מדברי התורה מכיל חכמה אינסופית, ועם זאת ניתנה כל התורה כמקשה אחת, ורק באופן זה תוכר גדלותה.

_x000D_
_x000D_

לכן דין העיסוק בהלכות מעשיות יומיומיות, הוא כדין העיסוק בעניינים נאצלים, כמו השגת הבורא והנהגת העולם, כי כולם מרועה אחד ניתנו, מבורא העולם.

_x000D_
_x000D_

רבי אלעזר מדריך מה ראוי שיהיה עיקר לימודו של האדם, במה עליו להשקיע את רוב זמנו ומרצו. הוא מבהיר מהו סדר העדיפויות בלימוד, עיקר עיסוק האדם יהיה בנושאים שהם גופי הלכות. רק לאחר מכן יש מקום לעסוק גם בתקופות וגימטריות, שהן בבחינת פרפראות לחכמה.

_x000D_
_x000D_

פרפראות לחכמה

_x000D_
_x000D_

פרפרת היא מאכל שאוכלים כקינוח בסוף הסעודה. כאשר יושבים לסעודה מגישים תחילה את עיקר הסעודה, את המאכלים המשביעים. רק בסוף הסעודה מוגש הקינוח, הליפתן שנאכל לשם תענוג בלבד.

_x000D_
_x000D_

ברור, שאי אפשר לשבוע מאכילת פרפרת בלבד. זאת ועוד, הלפתן נאכל במשורה, שהרי תכליתו להשאיר "טעם טוב" בפה, ולכן, בדרך כלל טעמו חזק ומודגש, ואי אפשר לאכול ממנו הרבה. במקרים רבים אכילת לפתן מרובה גם אינה מן הדברים הבריאים.

_x000D_
_x000D_

לימוד ההלכות במסכתות התלמוד בטעמיהן, בסברותיהן ולימוד ההלכה הנובע מסוגיות אלו, הוא הלימוד העיקרי, גופה של תורה. רק לאחר שיודעים כל זאת, לאחר שהנשמה אכלה כל צורכה מהתורה, אפשר לסיים כקינוח בפרפראות לחכמה כתקופות וגימטריות. במצב זה גם לימוד הפרפראות משיג את מטרתו החיובית, והוא יהווה השלמה ללימוד עצמו.

_x000D_
_x000D_

קינין ופתחי נידה

_x000D_
_x000D_

רבי אלעזר מביא כדוגמה לגופי תורה שני סוגי הלכות: "קינין" ו"פתחי נידה"

_x000D_
_x000D_

קינין הוא לשון רבים של קן ציפור. הכוונה היא לזוג תורים או לזוג בני יונה שמובאים כקרבן על ידי יולדת או על ידי טמאים, כקרבן לטהרתם. בכל זוג ציפורים, אחת היא קרבן עולה והשניה קרבן חטאת.

_x000D_
_x000D_

בסוגיה זו יש בעיות הלכתיות סבוכות מאד כאשר ציפור מקן אחד התערבה בצפורים מקן אחר. כאשר לא יודעים להבחין בין היונים שהתערבו אלו עם אלו, יש לדון באיזה אופן יצא המקריב ידי חובה בקרבנו. החישוב מסובך ומסועף לנושא זה מוקדשת מסכת קינים בש"ס, ויש ללומדה בעיון ומתוך חשבון מדוקדק.

_x000D_
_x000D_

פתחי נידה הן סוגיות הנוגעות לדיני טהרת המשפחה. כאשר אבד חשבון הימים של הטהרה, מתפתח דיון מורכב ביותר, אלו דיני טהרה על האשה לנהוג, כדי לצאת ידי כל הספקות.

_x000D_
_x000D_

יש הכוללים בפתחי נידה גם את החכמה להבחין בין מראה דם טהור למראה דם טמא, גם כאן ישנן אינספור אפשרויות לגוונים השונים. הגמרא מספרת על אמו של מלך פרס ששלחה לאמורא רבא שישים סוגי דם, והוא ידע להבחין בכל דם מהו מקורו.

_x000D_
_x000D_

מדוע בחר רבי אליעזר דווקא בקינין ופתחי נידה כדוגמה לגופי ההלכות? מפני מה לא בחר בהלכות אחרות, הלכות מרכזיות ועיקריות, אשר גם הן קשות ומורכבות, כהלכות שבת וכדומה?

_x000D_
_x000D_

התשובה היא כי הוא בא ללמדנו שכל ההלכות נחשבות כגופי תורה, גם אלו שאינן נוגעות לכל אחד, גם אלו שאין ניתן לקיימם בזמן הזה.

_x000D_
_x000D_

אילו יבוא אדם ויאמר: אני רוצה ומוכן ללמוד, אך כוונתי להשקיע את זמני רק במסכתות מעשיות, רק בהלכות שרווחות בימינו. לשם מה ללמוד מסכתות העוסקות בענייני קרבנות, אם בית המקדש אינו עומד על תילו? למה לטרוח בהלכות טומאה וטהרה, כאשר אין אפשרות להיטהר כיום?

_x000D_
_x000D_

כתשובה לטענה זו בחר רבי אלעזר דווקא בקינים ובפתחי נידה. רבי אלעזר עצמו חי לאחר החורבן, בזמן שהלכות קינים, הקשורות לעבודת הקרבנות כבר לא היו אקטואליות. אולם רבי אלעזר אומר כי גם כיום הלכות אלה הן בכלל גופי הלכות.

_x000D_
_x000D_

לימוד תורה לשמה פירושו לימוד לשם ידיעת התורה כולה. ולכן, אין זה משנה אם ההלכות הנלמדות נוהגות כיום או לא.

_x000D_
_x000D_

תורתנו היא נצחית, חיה וקיימת לעד, ולכן, שומה עלינו לדעתה כולה, כפי שהיא נמסרה בסיני, כשהיא מושלמת וכל ההלכות כלולות בה, הן אלו הנוהגות בכל יום והן אלו הנוגעות למרחבי התורה השונים שאינם נוהגים כיום.

_x000D_
_x000D_

תקופות

_x000D_
_x000D_

כדוגמה לפרפראות מביא רבי אליעזר את התקופות. חכמה זו כוללת את הכרת גרמי השמים ומסלולם, את ידיעת מהלך המזלות ואת חכמת האסטרונומיה והתכונה. חכמה זו נקראת "תקופות" כי היא מציינת את תקופות השנה השונות.

_x000D_
_x000D_

חכמה זו נצרכת לצורך עיבור השנה וקידוש החודש, וכרוכים בה חישובים רבים, דקים ומסובכים מאד. החכמים שהיו ממונים על נושאים אלו, היו בקיאים היטב בחכמה זו ובהסתעפותה, ועסקו בה רבות, כאשר עמדה לפניהם ההחלטה האם לעבר את השנה או לקדש את החודש.

_x000D_
_x000D_

גימטריות

_x000D_
_x000D_

לכל אות מאותיות הא"ב יש ערך מספרי. חשבון האותיות ונוטריקון המילה קרוי גימטריה.

_x000D_
_x000D_

הגימטריה שכאמור, ממירה אותיות למספרים, מקנה אפשרות לחשב את התורה באותיותיה, להשוות בין נושאים, ולמצוא מכנה משותף ביניהם על פי הערך המספרי של המילים. הגימטריה היא דרך נוספת שקבלנו בסיני, להבין ולפרש את התורה שבכתב.

_x000D_
_x000D_

הבריאה כולה מסודרת על פי חישובים מדוייקים, למן צלעות חלת הדבש שבכוורת ומספר עלי הכותרת שבפרחים ועד למהלכם המורכב של הכוכבים. המתמטיקה היא שיקוף נורא הוד של החכמה האלוקית. התורה והטבע – חד הם, שניהם יצירי כפיו של הבורא, ובשניהם יש מקום גדול לשפת המספרים.

_x000D_
_x000D_

חישוב הגימטריה אינו יכול להיות מקור בלעדי לחידוש הלכתי. ההלכה היתה ידועה לחכמים במסורת שבידם מהר סיני, והגימטריה מהווה השלמה ואסמכתא ללימוד זה.

_x000D_
_x000D_

יסודות וסודות רבים בתורת הקבלה נלמדים מחישובי האותיות. גם כאן הרעיון עצמו נלמד בקבלה מדור לדור, ואין הוא מסתמך על הגימטריה בלבד. תורה של הגימטריה מגיע רק לאחר שהרעיון עצמו מבוסס ומעוגן. הגימטריה מעניקה חיזוק נוסף לרעיון.

_x000D_
_x000D_

לדוגמה: בפסוק שאמר יעקב אבינו לבניו בהקשר לירידה מצרימה (בראשית מ"ב, ב'): "רדו שמה", נרמז שעתידים ישראל להיות במצרים 210 שנה, כמניין "רדו".

_x000D_
_x000D_

בפסוק "בזאת יבוא אהרן" (ויקרא ט"ז, ג') נרמז, כי עתיד בית המקדש הראשון לעמוד 410 שנים, כמנין "בזאת".

_x000D_
_x000D_

שמן המשחה היה צריך להיות בכמות של הין. הין הוא שנים עשר לוג. ואמנם, בעניין שמן המשחה נאמר (שמות ל', כ"ה): "שמן משחת קודש יהיה זה לי", 'זה' בגימטריה שנים עשר.

_x000D_
_x000D_

כל אלו ועוד רבים הם רמזים בתורה אשר מהם לומדים דבר מתוך דבר ומרחיבים את ידיעת התורה ופרטיה. אמנם כל אלו הינם בגדר פרפראות בלבד, שכן, כאמור, גם שלא באמצעות דרש זה ידעו חכמינו אותן הלכות, והגימטריות נאמרו כדי לחדד את התלמידים וכדי למצוא סמך ומקור בתורה להלכות שידעו מפי הקבלה מסיני.

_x000D_
_x000D_

יש המסבירים כי גימטריות כוונתן לחכמת ההנדסה, הנקראת עד היום גיאומטריה. לדבריהם, מתייחס התנא לחכמת החשבון וההנדסה, הנצרכת לנושאים רבים בהלכה, והיא משמשת 'כרקחות וכטבחות' של התורה. זהו סגנונם של חז"ל לגבי מקצועות המהווים עזר ללימוד התורה.

_x000D_
_x000D_

גם הלכות קינים ופתחי נידה, המוזכרות בתורה כגופי ההלכות, מסתייעות בחכמת החשבון. כדי לחשב את כל ההסתברויות בנוגע למספר הקינים שצריך להביא, כאשר נתערבו הציפורים, וכן כדי לחשב את כל האפשרויות לימי הטהרה, יש להשתמש בחכמה זו.

_x000D_
_x000D_

אך יש לזכור, כי אותן חכמות הן רק בבחינת "פרפראות" לגופי ההלכות, ואין הן עומדות בפני עצמן. "טבחות ומשרתות" הן לחכמת האמת, הלא היא חכמת התורה.

_x000D_