במשנה זו מפורטות שלוש מעלות הקיימות בבריאה. מעלות אלו מהוות סולם עליה, זו למעלה מזו: מעלת האדם, מעלת עם ישראל ומעלת אלו הדבקים בתורה.
_x000D_
_x000D_
איזכור מעלות אלו לא בא כדי לשבח את האדם ללא כוונה להפקת לקחים משבח זה. שבחים אלו ללא התועלת המופקת מהם, עלולים ליצור תחושות של עליונות ויוהרה, שודאי אינן רצויות. ציון מעלותיהם של האדם בכלל ושל עם ישראל בפרט נועד להזכיר להם מהן מעלותיהם האמיתיות, להזכיר להם את היותם צלם אלוקים ובניו של ה'. הפנמת מעלות אלו בתוככי הלב, בכוחה לרומם את האדם ולהרחיק אותו מהתנהגות שאינה הולמת את מעמדו. מעלות אלו מסוגלות גם לנטוע בו שאיפות נעלות ורוחניות.
_x000D_
_x000D_
אם האדם יכיר את ערכן של המעלות שניתנו לו, אם הוא יבין עד כמה חביב הוא בעיני הבורא, הוא יהיה אסיר תודה לו על כך. הוא גם ידע להעריך טוב יותר את זולתו ויזהר מפגיעה בו, שהרי גם רעהו נברא בצלם אלוקים, וגם הוא בנו של הקב"ה.
_x000D_
_x000D_
נאים דברים אלו לרבי עקיבא, אומר משנה זו. הוא הכיר מקרוב את שלושת השלבים שבהם עוסקת המשנה. אביו היה נכרי שהתגייר, ורבי עקיבא הכיר את ערך האדם שבו, את האדם שנברא בצלם אלקים. הוא עצמו היה בתחילה אדם פשוט, רועה צאן שאינו יודע קרוא וכתוב, ומעלתו היתה שהוא נכלל בתוככי עם ה', שהם בניו של ה'. לבסוף הוא זכה להימנות בין גדולי תלמידי החכמים שבדורו וזכה להכיר את מעלת התורה ואת מעלת הדבקים בה. מי כמוהו יכול להעיד כי בכל אדם נטועה יכולת להידמות לבוראו, ושלכל יהודי ניתנה זכות להידבק בתורה הקדושה – שהיא כלי החמדה של ה', בורא עולם ומלואו.
_x000D_
_x000D_
חביב אדם שנברא בצלם
_x000D_
_x000D_
המשנה פותחת בקביעה: "חביב אדם שנברא בצלם". לכל אדם בעולמנו יש קירבה לבורא וטמונה בו חשיבות מיוחדת לפני ה', יותר מכל יתר הברואים שברא ה' בעולמו.
_x000D_
_x000D_
בששת ימי בראשית ברא הקב"ה עולם ומלואו: שמים וארץ, ים ויבשה, עצי פרי ועשבי מאכל ולאחר מכן, בעלי חיים שונים. רק לאחר שהכל היה מוכן ומתוקן, ציפה העולם המושלם לבואו של האורח הנכבד, הוא האדם, פאר היצירה.
_x000D_
_x000D_
מדוע כה חשוב הוא האדם? מה יש בו, באדם, עד שכל העולם הוכן עבורו? התשובה כלולה בפסוק שמצטטת המשנה: "כי בצלם אלוקים עשה את האדם", האדם הוא, כביכול, מעין דיוקן של הקב"ה.
_x000D_
_x000D_
ברור כי אין הכוונה, חלילה, לצלם גשמי או לדמות פיזית, שהרי הקב"ה אין לו דמות הגוף ואינו גוף. הכוונה היא לצלם הרוחני.
_x000D_
_x000D_
מהם אותם צלם ודמות, שבהם דומה האדם לבוראו?
_x000D_
_x000D_
הכוונה לחלק הרוחני שבאדם, לנשמה שבו. הקב"ה נטע באדם נשמה, שהיא חלק אלוק ממעל. הבורא נפח בו חלק מקדושתו, ואמנם כך אנו אומרים מדי בוקר בתפילת השחר: "נשמה שנתת בי… אתה נפחתה בי".
_x000D_
_x000D_
האדם קיבל מהבורא תוספת רוחנית שאינה קיימת ביתר היצורים החיים על פני האדמה. תוספת זו מתבטאת בדעה ובדיבור המיוחדים רק למין האנושי. רק לו ניתנה דעת להבחין בין טוב לרע. גם סגולת הדיבור מיוחדת לו בלבד. האדם דומה לקונו בכך שניתנה לו חכמה להשיג את מה שמעבר לנראה לעין, את ההישג הרוחני שנעלם מעיני החושים הגשמיים. גם סגולת הדיבור מיוחדת לו בלבד. ואמנם, בדיבור זה מסוגל האדם לחולל גדולות ונצורות ולעבוד את בוראו באמונה.
_x000D_
_x000D_
הדעה מעניקה לאדם את הכתר של נזר הבריאה. יש באדם יכולת להשליט את ההגיון על המעשים, ואת השכל על הלב ועל התשוקות. כל בעל חיים מאופיין בתכונות המייחדות אותו: עזות לנמר, חריצות לנמלה, זריזות לצבי וכדומה. פעולות בעל החיים נגזרות מאותן תכונות ואינן ניתנות לשינוי. לעומתן ניחן האדם במגוון תכונות רחב, וביכולת להשתמש גם בתכונות המנוגדות זו לזו. הוא מסוגל לבחור באופן מושכל את דרכו ולשפוט את מעשיו. האדם מסוגל להתנשא מעל תכונה מולדת שלו, וגם לשרש אותה ולהעלימה ע"י עמל ואימון ממושך. האדם שונה מכל בעלי החיים אשר מעשיהם מונעים מתכונותיהם הטבעיות, בלא שתהיה להם שליטה על עצמם.
_x000D_
_x000D_
חיבה יתירה נודעת לו שנברא בצלם
_x000D_
_x000D_
רבי עקיבא אמר: "חביב אדם שנברא בצלם, חיבה יתירה נודעת לו שנברא בצלם" – מהי התוספת בהדגשה זו? במה מתבטאת אותה חיבה יתירה? היא מתבטאת בכך שהבורא הודיע לאדם על חיבתו המיוחדת, והבהיר לו שבראו בצלמו. הודעה זו מגדילה את ערכה של המתנה, ומוכיחה על גודל החיבה שרוחש הקב"ה לאדם. היא מצביעה על הפוטנציאל הגדול הטמון בנפש האדם ועל יכולתו להתנשא מעל לתכונותיו ולמלא את מאגרי נפשו בטובה ובברכה.
_x000D_
_x000D_
כאשר יצאו נח ובניו מן התיבה לאחר המבול, הודיע לו הקב"ה על העליונות המיוחדת שיש לבני האדם, וביאר לו זאת בפסוק: "כי בצלם אלוקים עשה את האדם" (בראשית ט', ב').
_x000D_
_x000D_
הקב"ה העניק לאדם את כל המתנות הללו למען מטרה מוגדרת: כדי שיגלה את כבודו של ה' בבריאה. באופן זה ייטב לאדם עצמו, כי הוא מתקרב לטובה האלוקית. כאשר האדם הולך בדרך ישרה ומקיים את רצון בוראו הרי הוא פועל בהתאם ל"צלם אלוקים" שבקרבו. בהתנהגותו ניכר שלטון הרוח על החומר. דעתו שולטת על התכונות הטבעיות, ומנווטת אותן לכיוון הרצוי. מנגד, כאשר האדם מובל על ידי דחפיו הטבעיים והיצר שולט בו ובמעשיו, נחשב לו הדבר כאילו הסיר מעל עצמו את צלם האלוקים, ושוב לא נודעת לו חיבה יתירה.
_x000D_
_x000D_
למילה "אדם" משמעות כפולה. הראשונה – מלשון דמות ודמיון, כמו שנאמר (ישעיה י"ד, י"ד): "אדמה לעליון", והשניה מלשון "אדמה" שממנה נוצר גופו של האדם. האדמה היא מקור החומריות של העולם כולו, וביד האדם הבחירה: להידמות לעליון או להידמות לאדמה. במשנה זו מכוון אותנו רבי עקיבא לבחירה הנכונה.
_x000D_
_x000D_
חביבין ישראל שנקראו בנים למקום
_x000D_
_x000D_
אדם הראשון נברא בצלם אלוקים, ובכל צאצאיו טבועה תכונה אלוקית זו. אולם השתלשלות הדורות לא המשיכה באותו מתווה מדוייק של מילוי רצון הבורא. בני האדם לא התמידו בהתקרבות לבוראם, כפי שציפו מהם.
_x000D_
_x000D_
קין, בנו של אדם הראשון, בחר בדרכים עקלקלות ונענש. משלושת בניו של נח הצדיק, רק שם המשיך בדרכי אביו. גם לאברהם אבינו היו שני אחים, נחור והרן. שניהם לא גילו את מה שגילה אברהם מכח החתירה לאמת, את העובדה שיש מנהיג לבירה.
_x000D_
_x000D_
אברהם היה היחיד שניצב מול כל העולם שסגד לאלילים, קרא בשם ה' ופירסם את האמונה בעולם. בזכות פועלו של אברהם אבינו ושגב דמותו הרוחנית, בחר הקב"ה בו ובזרעו שיהיו נושאי הדגל של שם ה' בעולם. הקב"ה כרת ברית עם אברהם, וברית זו ממשיכה עם כל צאצאיו.
_x000D_
_x000D_
ברית זו התחזקה ביתר שאת בעת קבלת התורה. "כלי החמדה" שניתן לבני ישראל במעמד הר סיני, חיזק קשר זה מאד. ישראל הם היחידים שהכריזו: "נעשה ונשמע" וקיבלו את התורה ללא כל הסתייגות וללא תנאים מוקדמים, ולכן הם זכו להיות: "ממלכת כהנים וגוי קדוש" (שמות י"ט, ו').
_x000D_
_x000D_
מהו היתרון בתואר "בנים" הממחיש ביתר שאת את חיבתם של ישראל?
_x000D_
_x000D_
ההסבר הוא שכל התארים הנקשרים לראשם של ישראל: "עם סגולה", "גוי קדוש" ועוד מותנים במצב רוחני גבוה של כלל העם, ואילו התואר "בנים" נשאר לעם ישראל בכל עת ובכל מצב. בן לא חדל לעולם להיות בן, גם אם סרח.
_x000D_
_x000D_
התואר "בנים" מסביר שאין נתק, חלילה, בקשר שבין ישראל לקב"ה. קשר בין בן לאביו אינו בטל לעולם. אב אינו יכול לחדול להיות אב, ובן אינו חדל מלהיות בן. קירבה זו קיימת תמיד בלי קשר למעשי הבן. גם עם ישראל קשור לבוראו בקשר טבעי ומהותי, אי אפשר לעולם לנתק או לקטוע קשר אמיץ זה.
_x000D_
_x000D_
חביבין ישראל שניתן להם כלי חמדה
_x000D_
_x000D_
שלוש דרגות מוזכרות במשנה זו למעלה מזו: חביב אדם שנברא בצלם, חביבין ישראל שנקראו בנים למקום, חביבין ישראל, שניתן להם כלי חמדה, היא התורה.
_x000D_
_x000D_
התורה היתה עוד בטרם נברא העולם. בלימוד התורה ובקיומה תלויים תבל ומלואה, שמים וארץ וכל אשר בהם. מעתה נבין כמה גדולה היא חיבתו של הקב"ה לישראל: הוא בחר בהם כדי לתת להם את התורה והטיל עליהם את התפקיד להבאת הבריאה כולה אל תכליתה. התורה הינה הגורם המרכזי של הבריאה כולה, והיא ניתנה לישראל עם קודשו של הבורא.
_x000D_
_x000D_
נתבונן בילד יהודי קטן הצועד לתלמוד תורה ללמוד אלף-בי"ת. פעוט זה שספר תחת בית שחיו, גם הוא מחזיק את העולם כולו. תבל ומלואה נוצרו למענו, ואין חביב ממנו לפני ה'.
_x000D_