התורה מצוה עלינו להתקדש ולהדמות לבורא, שגם הוא קדוש (ויקרא י''ט, ב'): "קדושים תהיו כי קדוש אני ה' אלוקיכם".
_x000D_
_x000D_
הבורא ברא את אדם הראשון כשהוא כליל השלימות, כדי שידמה לבוראו בכל דרכיו. וכך אמנם היתה כוונת ה' בבריאת האדם (בראשית א', כ"ו): "נעשה אדם בצלמנו כדמותנו".
_x000D_
_x000D_
ארוכה היא הדרך להשגת מטרה זו של קדושה עילאית ודמיון לבורא, אך למעשה, למרות גבהותה, מטילה הקדושה את אורה על כל הדרך אל הפיסגה. האדם מתחיל אמנם את ההעפלה בתחתית ההר, סמוך למישור, אך כבר שם עליו לשאת את עיניו אל סוף הדרך, אל המטרה, שהיא דרגת הקדושה.
_x000D_
_x000D_
דרך עליה זו בנויה על יסוד חשוב: בלבו ובנפשו של האדם טמונות כל התכונות המעולות, כל המעלות הסופיות, ועליו רק לטפח אותן ולהוציאן לאור עולם. מי שיתמיד בדרך זו יגיע למטרה. הוא יגיע ל"קדושים תהיו", כי גרעין הקדושה כבר טמון במעמקי ליבו.
_x000D_
_x000D_
הכרת הנשמה, משמעותה והכרת תכונותיה הטובות, כלולה בה והדגשת העובדה שהיא נבראה "בצלם אלקים", שהבורא כלל בה את הטוב ואת הצדק, את החמלה ואת הנטיה לעשיית חסד. יסוד ההצלחה החינוכית הוא מציאת הנקודות הטובות שבאדם, הדגשתן ופיתוחן. בכל אדם מצוי גרעין טוב המסוגל להפריח את המעלות כולן.
_x000D_
_x000D_
היהדות מלמדת את כולנו להסתכל על כל אדם במבט חיובי. האדם אינו פקעת של חולשות ויצרים בלתי ניתנים לכיבוש. הוא יצירה אלוקית, נר אלוקים דולק בנשמתו. התפקיד החינוכי של כל אדם הוא ללבות את האש של נר זה עד שתהיה השלהבת עולה מאליה, עד שתהפוכנה התכונות המעולות של הנשמה לגלויות וניכרות לעין כל.
_x000D_
_x000D_
בנפשו של כל אדם מצוי גרעין המסוגל להצמיח פרי הילולים, וחובתנו להיות מודעים לערך הרב של חשיפת הטוב הצפון באדם ולטפחו.
_x000D_
_x000D_
מתחת ידי הבורא לא יצא דבר רע, חלילה. נשמתו של כל אדם טהורה היא. גם היצרים והדחפים החושניים העזים ביותר, יצרים אשר ללא ביקורת וריסון יורידו את האדם ואת האנושות כולה שאולה, נכללים גם הם בין הערכים המקודשים שנבראו על ידי הבורא. אין לדכא אותם, אלא יש לנווט אותם ולהנחותם עד שיהפכו לכח מניע, שמטרתו להעלות את האדם למדרגה של אצילות נפש.
_x000D_
_x000D_
המוסר אינו מתחיל בגינוי הרע או בחשיפת המידות השליליות. לפני הכל, יש לשבח את צלם האלוקים שבאדם, להעלות על נס את רוממות נשמתו ואת הכוחות הטמונים בה. על האדם לערוך הכרות עם עצמו. חשוב להפגיש אותו עם האורות הגנוזים בנשמתו, עם אלו הנמצאים מתחת למעטפת החומר. לתאר באוזניו את הרווחים הכבירים שישיג כאשר יאפשר לנשמה להשמיע את קולה האמיתי.
_x000D_
_x000D_
עליו להתמקד בתכונות החיוביות ולטפח אותן. זיהוי המעלות הנמצאות באדם ימנע ממנו למצוא טעם בשלילה. העיסוק בחיוב יגביה את נפשו, וממילא הוא לא יפנה לקטנות. חיזוק הכוחות הטובים יגרום לאדם להתפעל מיופיו של צלם האלוקים שבו וידרבן אותו להמשיך ולהשקיע בו, כדי להפיק ממנו את המיטב.
_x000D_
_x000D_
בנתוני הבסיס מקופלות כל האפשרויות לעלות ולהתעלות. השלמות אינה נמצאת מחוץ לאדם. קירבת האלוקים איננה מסתתרת במרחק, אפופה רזים טמירים ונעלמים. האושר האינסופי נמצא בנפש פנימה. את המידות הטובות על האדם לאתר בתוך עצמו, לדלות אותן ולהסיר מעליהן את חלודת ההזנחה.
_x000D_
_x000D_
אם נמשיך באופן תמידי בדרך זו של חשיפת הגרעין הטוב הנמצא בתוככי הנפש, נזכה להגשים את הפסוק שהובא בראש המאמר: "והייתם קדושים, כי קדוש אני ה' אלוקיכם", נזכה להידמות לבורא ולהעפיל אל הפיסגה.
_x000D_
_x000D_
עמי תבל עיטרו בהילת "קדוש" את הנזיר המתבודד במנזר מרוחק ואת הפקיר השקוע במדיטציה לסוגיה על אחת מפסגות ההימליה. אולם לא כך גורסת היהדות.
_x000D_
_x000D_
כל מעשיו של היהודי, הכוללים זהירות במאכלים אסורים, התרחקות מכל מגע מטמא ועבודת הקרבנות, מקרבים אותו אל גבול הקדושה. היא עצמה, כלומר, הקדושה עצמה, היא עימות של האדם עם עצמו, עימות שכולו ברכה.
_x000D_
_x000D_
הקדושה היהודית אינה דוגלת בבריחה אל הרים ואל יערות, אל חיים בהרמוניה עם ציפורי יער וקולות בראשית, גם לא נסיגה אל עולם הרפיון המנותק מן המציאות הסובבת. אלו הן דרכים קלות של בריחה, ולא עליהן ניצבת תפארת היהדות. הקדושה היהודית תושג דווקא בהמולת החיים עצמם, אגב השתתפות פעילה בהם.
_x000D_
_x000D_
בפני האדם השואף לקדושה ניצבת דרישה: שליטה והתגברות על רגשות הלב, על האנוכיות המקננת בקרבו. נדרשת ממנו התקשרות עמוקה יותר אל הזולת ואל החברה.
_x000D_
_x000D_
פרשה זו דורשת דווקא את ההתמודדות האישית. היא מביטה על החיים ועל האדם בעין אופטימית ביותר. היא מאמינה ביכולתו לבנות בתוככי המציאות אישיות מוסרית מקודשת.
_x000D_
_x000D_
אך האם ראוי שהאדם ימלא את תאוותו באותם דברים שהתירה לו התורה ללא כל הגבלה? באה התורה ואומרת: "קדושים תהיו".
_x000D_
_x000D_
תענוגים מיותרים מושכים בהכרח גם לדברים אסורים. ואילו כאשר אדם פורש מהם, הוא מבטח את עצמו מכישלון. היות שהתענוג סופו איסור למי שאינו יודע לשמור על עצמו, מסתבר שראוי לברוח מאותו תענוג.
_x000D_
_x000D_
ניתן לחיות חיים מלאים, חיים הקשורים לעולמנו, ויחד עם זאת לקדשם ולקיים במלואו את הפסוק: "קדושים תהיו, כי קדוש אני ה' אלוקיכם".
_x000D_