הידיעה שניתן לאדם זמן קצוב ומוגבל, ואילו המלאכה שהוא מופקד עליה היא מרובה ודורשת התאמצות יתרה, עלולה חלילה, לרפות ידיים. האדם עלול לחשוב שאם משך כל חייו הוא לא יוכל לגמור ללמוד את התורה, אם כן אין טעם להתחיל. לכן, רבי טרפון מחזק ידיים רפות ומאמץ ברכיים כושלות: אמנם חכמת התורה היא אינסופית, אבל "לא עליך המלאכה לגמור". כל אדם נתבע לפי כוחותיו, ולא לפי התורה עצמה שאין חקר למידתה.
_x000D_
_x000D_
אומנם קשה מאד להגיע לידיעת כל התורה, ותמיד אנחנו באמצע הדרך, אך מכל מקום איננו בני חורין מללומדה.
_x000D_
_x000D_
דבר נוסף העלול להחליש את לומדי התורה, טמון בשאלה שצצה ועולה בכל הדורות: "זו תורה – וזה שכרה?" לעתים קרובות רואים אנו צדיקים מתייסרים, ואילו החוטאים מצליחים. בא רבי טרפון ומעודד את בני התורה: אל לכם להתייאש. השכר שמור עבורכם במלואו לעולם הבא.
_x000D_
_x000D_
לא עליך המלאכה לגמור
_x000D_
_x000D_
תפקידך אינו לסיים את המלאכה, אלא להתחיל אותה ולהמשיכה. אל תביט ביאוש על המרחבים האדירים של ים התורה, ותיווכח שאתה רק בתחילת הדרך! קפוץ למים והתחל לשחות. על כל מטר שתתקדם, תקבל שכר מושלם.
_x000D_
_x000D_
משל לאדם שהיה לו בור עמוק. אמר לבנו: שכור פועלים ומלא את הבור. שכר פועלים. מי שהיה טיפש, היה מביט לעומק הבור ואומר: איך אני אמלא אותו? והיה מתייאש. מי שהיה פיקח, היה אומר: הן שכיר יום אני, שמח אני שמצאתי מלאכה לפרנסתי. כך הקב"ה אומר לאדם: מה איכפת לך מה גודלה של התורה? שכיר יום אתה, עשה את פעולת יומך…
_x000D_
_x000D_
גם אם הלימוד עולה לך במאמצים והתוצאות דלות, ואין למלאכה סוף הנראה לעין, התנער כי אתה נוטל שכר לפי העמל, ולא לפי התוצרת. ולכן, כדאי להמשיך להשקיע.
_x000D_
_x000D_
על האדם לחיות בתחושה שכל פרט שהוא לומד בתורה נזקף לזכותו ומתווסף לו בעקבותיו שכר רב. אמנם התורה רחבה ועמוקה מאד, אולם האדם נבחן על פי ההשקעה האישית שלו ועל פי מאמציו להשגת חלקו בתורה.
_x000D_
_x000D_
ולא אתה בן חורין להבטל ממנה
_x000D_
_x000D_
האדם עלול לסבור שמאחר שאין דורשים ממנו לגמור את המלאכה, הוא יכול להשתמט ממנה כליל. לכן אומר התנא שאף שאין ביכולת האדם לגמור את כל משימות חייו, מכל מקום אסור לו להתבטל מהן.
_x000D_
_x000D_
למה הדבר דומה? אדם מפליג בספינתו, ופתאום הוא רואה לפניו ספינה השוקעת במהירות והאנשים שעליה טובעים, הוא מתכונן לזנק מיד אל המים, לשחות לעבר האנשים ולהציל ככל שיעלה בידו. קורא לעברו חברו: "מה אתה קופץ למים? ממילא לא תוכל להציל את כולם".
_x000D_
_x000D_
התשובה הנכונה היא: "אכן, אינני יכול להציל את כל הטובעים, אולם האם בגלל זה אינני מחוייב להציל לכל הפחות אחד מהם?! אולי אם אתאמץ אספיק להציל שניים או שלושה!"
_x000D_
_x000D_
"לא עליך המלאכה לגמור" – בזמן הקצר העומד לרשותך, אינך יכול להספיק את הכל, אך אינך פטור מלנסות להציל ככל שניתן.
_x000D_
_x000D_
אם יתרימו אדם להכנסת כלה. אל לו לחשוב מה יעזרו חמשת השקלים שאני יכול לתרום? ברור שאין בטענה זו כדי לפטור אותו מלתת את חלקו.
_x000D_
_x000D_
כך בצדקה, כך בלימוד תורה, וכך בכל עבודת הבורא.
_x000D_
_x000D_
מפני מה משולים דברי תורה למים וללחם? ללמדך, שכשם שאי אפשר לו לאדם לחיות בלא לחם ובלא מים, כך אי אפשר לחיות ללא תורה אפילו שעה אחת, שנאמר (יהושע א', ח'): "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך".
_x000D_
_x000D_
אם למדת תורה הרבה – נותנים לך שכר הרבה
_x000D_
_x000D_
ככל שנתאמץ יותר בעבודת ה', נרשום לזכותנו עוד "נקודות" בטור הזכויות. הקב"ה משלם לפי מידת ההשקעה.
_x000D_
_x000D_
אחד למד מסכת שלמה בשנה, ובמשך אותו זמן הספיק חברו ללמוד רק פרק אחד – שניהם שווים בחישוב השכר, אם מידת יגיעתם היתה זהה. הכל לפי המאמץ המושקע.
_x000D_
_x000D_
שניהם עולים ל"ריח ניחוח" לה', שניהם עשו את המרב ואת המיטב שבאפשרותם, ולכן "אחד המרבה ואחד הממעיט – ובלבד שיכוון לבו לשמים".
_x000D_
_x000D_
ונאמן הוא בעל מלאכתך שישלם לך שכר פעולתך
_x000D_
_x000D_
בתחילה נוקטת המשנה לשון נתינה: "נותנים לך שכר הרבה", ואחר כך כתוב לשון תשלום: "שישלם לך שכר פעולתך".
_x000D_
_x000D_
האם שכר המצוות הוא תשלום עבור עבודה, או מתנה הניתנת ללא התחייבות מוקדמת?
_x000D_
_x000D_
נשיב בשאלה: כיצד ניתן לומר שהקב"ה משלם לנו תמורת מעשינו? האם הוא חייב לנו משהו? האם אנו עושים "טובה" לקב"ה כשאנו מקיימים את מצוותיו?
_x000D_
_x000D_
בעולם משלמים שכר לפועל שבנה בית לאחרים, אבל האם ישלמו שכר לאדם שבנה בית לעצמו? המצוות ניתנו למעננו – במטרה לעדן, לרומם ולקשט את נשמותינו. האם יש לנו זכות לצפות לשכר על כך?
_x000D_
_x000D_
אולם יחד עם זאת הקב"ה נתן לנו את כח הבחירה. הוא ברא את היצר הרע הגורם לנו להקלע תמיד בין שתי חזיתות. כל בחירה בטוב באה בדרך של מאבק, של מאמץ נגד הדחף הטבעי, החומרי.
_x000D_
_x000D_
ולכן, עבור הצלחה בהתמודדות, עבור כל בחירה מחודשת בטוב, נותן לנו הקב"ה "תשלום". שכר המצוה הוא שכר המאמץ שהשקענו בבחירה נכונה.
_x000D_