רבי יוחנן בן זכאי מציג את השאלה: "איזו היא דרך טובה (או: ישרה) שידבק בה האדם?" כלומר, מהו ערוץ-העבודה הנבחר ביותר שיוביל את האדם למילוי מטרת חייו?
_x000D_
התלמידים מעלים על נס תכונות-אופי מרכזיות, שכאשר האדם מסגל אותן לעצמו, הן משביחות את כלל אישיותו הרוחנית. כל אחד מן התלמידים משרטט קו אל הנקודה המרכזית המסומנת. כל החיצים מכוונים לאותה מטרה: להתקרב אל ה' ולהגשים את מטרת החיים עלי חלד.
_x000D_
צאו וראו
_x000D_
רבן יוחנן בן זכאי מפנה את שאלתו לתלמידיו בלשון האומרת דרשני: "צאו וראו". מנין עליהם לצאת, ולאן?
_x000D_
המפרשים מבארים כי באומרו "צאו" מתכוון רבי יוחנן ליציאה אל החיים עצמם. הרב מורה לתלמידיו לצאת מבית המדרש אל שוקי החיים, להתבונן בתהלוכות האנשים, משום שזוהי הדרך היעילה להכיר את נפש האדם.
_x000D_
החכמה נמצאת אמנם ברחובות ובשווקים, מתגלגלת היא בין הדוכנים, אך יחד עם זאת היא נרמסת לעיתים עלי דרך, ואין מי שיאספנה. לכן מצווה רבי יוחנן בן זכאי את תלמידיו למצוא אותה, לאסוף אותה ולכלול אותה במשנת חייהם.
_x000D_
החיים מלאים בלקחים מאלפים. כל אדם שפוגשים הוא ספר פסיכולוגיה מרתק. כאשר מתבוננים במעשי בני האדם, מנתחים התנהגויות ומזהים מניעים, ניתן לזהות בבירור איזו היא דרך טובה ואיזו רעה, ולכן – "צאו", כדי לחזור עם תשובות מחכימות.
_x000D_
רבי אליעזר אומר: עין טובה
_x000D_
מי שרוצה להשתלם במידת עין טובה, נמצא ממילא במסלול החיובי. תכונה זו מזדמנת בפני האדם בכל עת ובכל מצב. המשתדל תמיד לראות את זולתו בעין טובה, מלטש את נפשו להיות טובה יותר ובסופו יימשך מטבעו אל הטוב בכל אורחותיו.
_x000D_
מהו דיוקנו של בעל עין טובה? מסתפק במועט, רואה את מה שזכה לו בעין יפה, ואינו חומד את מה שאין לו ויש לאחרים. הוא מרוצה במה שיש לו, ועם זאת שמח בהישגיהם של אחרים, מאושר בהצלחתם, בטובתם ובשמחתם.
_x000D_
בעל עין טובה שרוי כאן בעולם הזה ב"גן עדן" של מידות טובות. הוא אינו מתחכך עם קנאה, שנאה וחמדה, הוא מרחף מעל הגלים העכורים של התחרות הקטנונית, זו המקפחת את חלקם של רוב באי תבל. הוא אינו פוזל לעבר החלקה הירוקה של השכן, וממילא הוא פנוי למטלות חייו האמיתיות, לרכוש חכמה ודעת ולהשתלם במעלות הרוחניות.
_x000D_
רבי יהושע אומר: חבר טוב
_x000D_
לדעתו של רבי יהושע, הדרך הישרה והמקדמת היא חבר טוב. חבר טוב, על פי פשוטם של דברים, כוונתו לידיד נאמן, שהוא גם דמות חיובית. השוהה לצד חבר טוב, מושפע מהליכותיו ומהנהגתו. מעלת "חבר טוב" יתירה היא לעתים קרובות על פני מעלת "עין טובה".
_x000D_
כל אדם קרוב אצל עצמו, ואינו רואה את נגעי עצמו. אדם שניחון בעין טובה עלול להתייחס גם לעצמו בעין טובה במידה גדושה מידי. עלול הוא לפרש את מעשיו כנובעים ממקור טהור, גם כאשר פני הדברים אינם כן. לשם כך זקוק האדם לחבר טוב שיבקר את מעשיו, ישמש לו כאמת-מידה אובייקטיבית ויבחן ללא משוא פנים את השאלה הגורלית: האם מעשיו הינם רצויים או שמא צריכים תיקון הם.
_x000D_
רבי יוסי אומר: שכן טוב
_x000D_
בפשטות כוונת דברי רבי יוסי היא שיתגורר ליד שכן טוב, ישהה במחיצת אנשים טובים וידאג לסביבה חיובית לו ולמשפחתו. האדם מושפע רבות מסביבתו, היא הקובעת את סולם ערכיו והיא הגורמת לו להתייצב על שלבי הסולם במדרגה גבוהה או חלילה בנמוכה.
_x000D_
במקרים רבים עשויה שכנות טובה להיות משמעותית יותר מחברה טובה. בעוד שחבר טוב משפיע לטובה עליך בלבד, שכן טוב משפיע גם עליך וגם על בני ביתך. אתה נפגש איתו, הילדים מתרועעים עם ילדיו, המשפחות חיות זו עם זו כל העת, ומטבע הדברים מתהדקים הקשרים, וההשפעה היא הדדית ועמוקה.
_x000D_
כאן ניתן להקשות בצדק: וכי השכנות תלויה בנו? כאשר אדם קונה דירה "על הנייר", האם יש לו ביטוח מי יהיו שכניו? ויותר מכך, פעמים רבות אדם נכנס לגור בדירה מתוך התרשמות חיובית על השכנים, ואחר כך מתברר להוותו שטעה. האם הוא אשם? האם בכך הוא חסום מלהידבק בדרך הטובה?
_x000D_
אמנם גם לטענות אלו יש תשובה במשנה. על כך אומר רבי יוסי: היה אתה עצמך שכן טוב! ודאי שמלכתחילה מוטל על כל אדם לנקוט בהשתדלות ראויה ולבחור לו שכנים טובים. אך יחד עם זאת, הרוצה לדבוק בדרך ישרה, עליו להיות בעצמו שכן טוב לסביבתו, בלא להתחשבן מי הם שכניו ומה מעשיהם.
_x000D_
מגורים בבית משותף מזמנים "עבודת מידות" יומיומית. חיכוכים וחילוקי דעות בין שכנים עלולים להיות דבר שבשגרה, לכן חשוב לדעת כיצד להבליג ולוותר, לנהוג לפנים משורת הדין, להחריש על הפרעות, למחול על נזקים ולא לצאת מן הגדר לנוכח הטרדות.
_x000D_
ואמנם, מתן שכרו של מי שנוהג כך בצדו. הסביבה כולה מתעלה בגין שכן טוב. אין ספק שאם תהיה אתה שכן טוב ומיטיב, תפזר סביבך מן הבושם של ההתחשבות והנדיבות, ידבקו עד מהרה גם המתגוררים בשכונתך וישתדלו לחקות אותך.
_x000D_
רבי שמעון אומר: הרואה את הנולד
_x000D_
לדעת רבי שמעון דרך ההתעלות של האדם היא להביט צעד אחד קדימה, לחשב את תוצאות מעשיו, להעריך את השלכותיו של כל מאורע ולכלכל את צעדיו בהתאם. לפי האמור נוכל לקבוע כי החכם האמיתי הוא זה שמכלכל את מעשיו בתבונה ובזהירות.
_x000D_
פתגם עממי מגדיר את ההבדל בין פיקח לבין חכם – הפיקח יודע כיצד להיחלץ מן הבוץ שהחכם אינו נכנס לתוכו כלל. החכמה היא דרך להימנע מהצרה מלכתחילה, לוותר, להגמיש עמדה, ללכת בין הטיפות, להתפשר עם המציאות.
_x000D_
רבי שמעון בן נתנאל מעלה תכונה זו על נס, וממליץ שהחכמה של ראיית הנולד היא דרך טובה שידבק בה האדם. השורש לכל התעלות נעוץ ביכולת לצפות ולתכנן את התוצאות הרוחניות של כל מעשה, לבחון את ההווה בפרספקטיבה של העתיד.
_x000D_
למדנו שצריך להרחיב את טווח הראיה, להתבונן קדימה. התאווה הרגעית אמנם מושכת ומפתה, אבל – מה ישאר ממנה בעוד רגע, כשתתמוסס? ומה נצטרך לשלם עליה שם למעלה. האם שווה כל ה"עסק"?
_x000D_
ובמקביל – המצווה מכבידה לפעמים: מתכונן ללכת לשעור תורני, היצר מערים קשיים: 'אתה עייף, המיטה קורצת, העייפות מכריעה…' אבל – חשוב על ערך הלימוד, על השכר שתקבל, על הגמול האינסופי. הבט קדימה, מעבר למשבצת המצומצמת, הדבר ישתלם לך!
_x000D_
רבי אלעזר אומר: לב טוב
_x000D_
רבי אלעזר בן ערך ענה תשובה שזכתה להסכמה נלהבת מרבו, וקבע שהיא כוללת את כל ארבע תשובותיהם של חבריו.
_x000D_
מפתח הזהב שמוסר לנו רבי אלעזר פותח את כל השערים, ושמו: "לב טוב" לב טוב לשמיים ולב טוב לבריות.
_x000D_
הלב באיברים – כמלך בגדוד, כל האיברים מחוברים אליו ותלויים בו, כי הוא מזרים אליהם את הדם, את נוזל החיים. ויותר מכך – הלב הוא משכן הרצון, חדר הפיקוד של האדם, ממנו זורמים כל הרצונות, התשוקות, החלומות והמאוויים.
_x000D_
כאשר הלב חפץ בטוב, כל ההחלטות המתקבלות בתוכו הן נכונות וישרות, הוא מזרים בעורקי-המעשה "אנרגיה חיובית" שגוברת על כל הפיתויים הקטנים וגם ממריצה אל האמת.
_x000D_
"לב טוב" הוא יעד נכסף. לב טוב – הוא מידת הסבלנות וההכנעה. העניו מקבל ברוח טובה את כל הבא עליו – הן מיד האדם והן מידי שמים, אין לו טרוניות או טענות, ועל כן פיו מלא אך תהילות.
_x000D_
רבן יוחנן בן זכאי ותלמידיו מסמנים עבורנו את ה"דרך הישרה" בצבע זהב: בהכנעה, בשמחה, בטוב-לב נעלה ובשאיפה להתקרב לאבינו שבשמים, שוכן שחקים.

_x000D_