רבן יוחנן בן זכאי היה מגדולי התנאים בדור הראשון שאחרי הזוגות. להשפעתו ולפעלו קיימת תוצאה מכרעת על תולדות עם ישראל. הוא היה המנהיג בתקופות הסוערות והקשות ביותר שידע העם – בעת המרד הגדול וחורבן בית המקדש שבא בעקבותיו. הוא השכיל לנווט את האומה בינות למשברים, ולהוציאה למסע הגלות כשהיא מחוזקת ומלוכדת.
_x000D_
ראשית הנהגתו של רבן יוחנן בן זכאי היתה בדור שלפני חורבן בית המקדש השני, דור המאופייין בפלגנות ובשסעים עמוקים בעם. הוא ניסה לאחות את הקרעים למרות הקיטוב, לדאוג להפצת התורה, ולעמוד איתן מול הכתות המערערות על סמכותה.
_x000D_
בתקופה המרה של ערב החורבן, נטל רבן יוחנן בן זכאי על עצמו את הדאגה לקיומו הרוחני של העם. בתוך האנדרלמוסיה שהשתוללה בארץ יהודה, חזה רבי יוחנן את העתיד לקרות, ופעל להמשך הקיום היהודי אחרי אובדנה של ירושלים, אובדן שחזה, לדאבון לבו, בעיני רוחו עוד טרם נחרבה העיר.
_x000D_
ירושלים הנצורה והמורעבת היתה נתונה ל"חסדיהם" של הבריונים והסיקריקים המופקרים. מחוץ שיכלה חרב האויב ומחדרים אימה.
_x000D_
בתאום עם אחיינו, שהיה ראש הבריונים, עשה רבי יוחנן את עצמו כמת, ובפקחות ובתושיה רבה הצליחו תלמידיו להוציאו את ארונו מן העיר. הוא התייצב ללא מורא וללא חת לפני אספסיינוס, המצביא הרומאי, והלה נוכח לראות שעומד לפניו אדם רם המעלה ובעל סגולות רוחניות נעלות ביותר.
_x000D_
רבי יוחנן בן זכאי ביקש מאספסיינוס: "תן לי יבנה וחכמיה", זוהי בקשתו הנואשת של העם שגוויתו אמנם מובלת אל הגרדום, אולם נפשו הנצחית ממשיכה לשרוד לנצח. אספסיינוס הסכים למלא בקשה זו.
_x000D_
רבי יוחנן ידע שהדבר הנחוץ ביותר לעם ישראל לאחר החורבן, בעת שעתידים שרידי בניו להתפזר בין האומות, הוא שמירה על תורת ישראל. הוא הבין, כי רק מרכז רוחני שבו יהגו בתורה בכל עוז, יוכל להמשיך ולהעניק לעם תשובה למצב החדש שבו יהיה נתון העם בכל שנות גלותו, בהיותו עם ללא ארץ.
_x000D_
מיד עם קבלת ההיתר מהקיסר, עוד בטרם החורבן, הפכה יבנה בהנהגת רבי יוחנן בן זכאי למרכז רוחני. פליטי החרב נאספו סביבו והמשיכו לעסוק בתורה. אט אט תפסה יבנה את מקומה של ירושלים שחרבה בינתיים, והפכה לתל-תלפיות. ספסלי בית המדרש נתרבו, התלמידים ישבו שורות-שורות לפני החכמים כשורות הגפנים שבכרם. מראה מלבב זה העניק לסנהדרין באותם ימים את הכינוי "כרם ביבנה". מכל קצווי הארץ הגיעו שרידי החרב ליבנה כדי לשמוע את דברי חכמי הסנהדרין ומשם יצאה הוראה לכל תפוצות הגולה.
_x000D_
המקדש חרב, חלק גדול מהעם עזב את אדמתו, הארץ שממה, אבל "הכרם" התורני המקודש המשיך לשלוח את פארותיו ולהבשיל את פירותיו המתוקים. בכך הוא הודיע כי עמנו אינו תלוי במולדת ובארץ, כי מתורתו הוא יונק את חיותו, גם כאשר המולדת שוב אינה קיימת.
_x000D_
אם למדת תורה הרבה אל תחזיק טובה לעצמך
_x000D_
בעומדו בראשות הדור ובדאגתו ללימוד התורה, מדריך רבי יוחנן במשנתנו את הלומד כיצד עליו להיות קשור ללימודו, וממה עליו להזהר.
_x000D_
הוא מצייד אותנו באזהרה מאהבה, בתוכחת מגולה, בהמלצה חמה והכרחית לכל מי שכבש יעדים ברוחניות והגיע להישגים. להתקדם הרי זה נפלא, ממלא סיפוק, זוקף את הגב ונוסך אושר, אבל "אל תחזיק טובה לעצמך" כי כאן טמון המוקש של כל לומד. היצר הרע אורב לאדם. תחילה הוא מנסה להניאו מלקיים דבר מצוה. אך במקרה שהאדם התגבר עליו ומחליט לעשות את המצוה, לא אומר היצר נואש ומנסה להכשילו בדרך חדשה, לחדור ללבו מן הדלת האחורית, הוא שולף מן הארסנל נשק חזק ויעיל במיוחד: גאוה.
_x000D_
האדם חש סיפוק מכך שעמד במבחן, שניצח את יצרו, שלמד תורה הרבה, וכעת הוא "בן העולם הבא". תחושתו היא כי "מגיע לי", "חייבים לי", "העולם הבא ינתן לי בזכות ולא בחסד", האמנם?!
_x000D_
מתריע רבן יוחנן בן זכאי ומזהיר: "אל תחזיק טובה לעצמך", אל תעניק לעצמך טפיחה על השכם, אל תתהלך בתחושה שהשכר מגיע לך בזכות מעשיך. ולמה?
_x000D_
ראשית, הבה נציב סימן שאלה בסופה של הקביעה הבלתי מעורערת: האמנם למדת תורה "הרבה"?
_x000D_
התורה היא ארוכה מארץ מידה ורחבה מיני ים, התורה היא חכמה אלוקית, ועל כן היא אינה מוגבלת, היא אין סופית. בן אנוש אינו יכול להשיג את גודלה ואת היקפה. גם אם יעסוק אדם בתורה יומם ולילה, הוא ישאר תמיד בראשית הדרך.
_x000D_
רבי יוחנן בן זכאי עצמו, שלמד בחייו את כל התורה לעומקה ולרוחבה, העיד על עצמו כי לא קלט מרבותיו אלא כדוגמת זבוב הטובל בים הגדול.
_x000D_
כי לכך נוצרת
_x000D_
היהודי נברא כדי שילמד תורה, זהו יעודו ותפקידו עלי אדמות. לצורך מילוי תפקיד זה נתן לו הבורא חיים, פרנסה, בריאות, כישורים וכשרונות… כל אשר לאדם ניתן לו כדי שיוכל למלא בו את חובתו לבורא.
_x000D_
לכן, כאשר האדם משתמש בחייו במכלול הנתונים הטובים שקיבל, כדי ללמוד תורה, הרי בכך הוא פורע את חובו ותו לא. האם מגיעה לו תהילה על כך שפרע את חובו?
_x000D_
את כל הכלים הנפלאים – הכישורים המזהירים, הכשרונות המבריקים – את כולם קיבלת בהשאלה כדי לצקת בהם תוכן, לגדוש אותם בתורה.
_x000D_
התקדמת? נפלא! מכאן תוכל להשקיף טוב יותר על הקילומטרים של התורה שלפניך, "כי לכך נוצרת".

_x000D_