אדם הניזון מסרטים, מרומנים ומפרסומות סבור שנשיאת החן והמשיכה ההדדית, היא היא האהבה. הסרטים והספרים, מטרתם לרגש מיידית את הצופים והקוראים, ולכן הם מתועלים אל הרגשות המיידיים, רגשות המתעוררים בקלות, אך גם חולפים בקלות. אולם הסרטים אינם המקור לרכישת חכמת חיים. אין בכוונתם להדריך את הצופים לחיות נכון. מטרת הבמאי היא שתצפה בסרט ותו לא. אם אתה הצופה, ניזון רק מסרטים, ואינך זוכה לקבל הדרכה מעמיקה מאנשים הרוצים את טובתך, ולא את כספך, הנך נכנס שלא מדעת למבוך. סבור הנך שאהבה היא רק עניין של חשק, משיכה, (זיקוקים, פרחים ולבבות) והשלמת חסכים אישיים. למעשה, חיי נישואין עמוקים הרבה יותר מסרט. גם המילון מטעה ומוטעה. הוא מגדיר את המושג 'אהבה' כחשק למשהו או כרגש עז של ידידות. אך זוהי נגיעה שטחית בקליפה החיצונית ותו לא.
אמנם, האהבה קשורה מאוד לרגשות שלנו, אך תסכימו וודאי שלא יתכן שלאהוב גלידה זה כמו לאהוב בת זוג. אני יכול לחשוק בגלידה, אך 'אני אוהב אותך', זו דרגה הרבה יותר עמוקה מאשר 'אני חושק בך' או 'את מוצאת חן בעיני'. זאת ועוד, מגוחך יהיה, אם אדם יאמר 'אני אוהב' מבלי להביע נכונות מצידו לעשות משהו ולהתאמץ עבור מי שהוא אוהב. נדגיש, עבור מי שהוא אוהב, ולא עבור עצמו בגלל שהוא אוהב… מושג אהבה הוא הרבה יותר עמוק מתחושת נעימות, והוא מכיל בתוכו הרבה יותר מחשק.
לפי היהדות, ההתאמה הראשונית ונשיאת החן הן המניע של בני הזוג להינשא. תופעות אלו מעידות שאנו מסוגלים לאהוב אהבה הדדית. זוהי נקודת פתיחה טובה וקרקע פוריה לצמיחתה של אהבת אמת. אך אין די בהן! טעות בהגדרת המושגים גורמת לטעות בהחלטות. וזאת לדעת, כאשר ההחלטה היא גורלית, גם הטעות היא גורלית. הקשר בין 'נעים לי' לבין 'אני אוהב' הוא קשר של סיבה ותוצאה. אין אלו מילים נרדפות.
ולא נותר לנו אלא לברר: מהי אהבה? מהי סיבת הנישואין? מהי מטרתה באמת. הגדרה נכונה של המושגים, ידיעת המטרה הן הדרך להצלחת חיי הנישואין ולחיי אושר.