העולם כולו יצא נשכר מביאתו של המשיח. ובזכותו יגאל: "והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים, ונשא מגבעות, והלכו עמים רבים ואמרו, לכו ונעלה אל הר בית אלוקי יעקב ויורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו. כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים" (ישעיה ב', ב').
באותו זמן נשגב לא תהיינה מלחמות, השלום ישכון לבטח, לא ישררו רעב או מחסור, ושפע טובה יציף את העולם. טובה זו תתבטא היטב ביחסי העמים: "וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות, לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה" (ישעיהו ב', ד').
באותה עת יהפוך עם ישראל להיות מעצמת על, אולם כזאת שתשא אופי שונה לחלוטין מאשר בתקופתנו. מעצמת על המקרינה שלמות ואמיתות, אשר כל העמים יכירו בגדלותה וישאפו להתקרב אליו.
וכך מתוארים פעליו של מלך המשיח: "עתיד לעמוד ולהחזיר את מלכות דוד ליושנה לממשלה הראשונה, ובונה המקדש, ומקבץ נדחי ישראל ויכוף כל ישראל לילך בדרך התורה ולחזק בדקה, וילמדם תורת ה' ויורה אותם דרך ה', ויבואו כל הגויים לשמעו, וילחם מלחמות ה', ויתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד" (מדרש רבה, בראשית פרשה צ"ה). כמו שניבא הנביא צפניה: "כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה, לקרוא כולם בשם ה', ולעובדו שכם אחד" (צפניה ג', ט').
תיאור המהפך העולמי אשר יתרחש בימות המשיח עולה ביופיו מן הפסוקים: "וגר זאב עם כבש, ונמר עם גדי ירבץ, ואיל וכפיר ומריא יחדיו, ונער קטן נוהג בם, פרה ודב תרענה, יחדיו ירבצו ילדיהן, ואריה כבקר יאכל תבן. ושעשע יונק על חור פתן ועל מאורת צפעוני גמול ידו הדה… לא ירעו ולא ישחיתו… כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים" (ישעיהו פרק י"א).
העולם של אחרית הימים הינו, למעשה, עולם השב למה שהיה בראשית הימים, בטרם חטא אדם הראשון בגן עדן. הרמוניה מופלאה זו תקרין ותשפיע על הבריאה כולה, על מצבה, על טבעה ועל אופיה. כל שוכני הארץ מהאדם ועד הדומם, דרך החי והצומח, כולם ישתנו לטובה. העולם ישתחרר מהאנרגיות ההרסניות שהקיפו אותו מכל עבר. וישוב למצבו הטבעי הנכון והמתוקן, כפי שמייחלים כל יושביו.
בית המקדש השלישי יהיה משאת נפשם של כל באי עולם וכל חפצם של באי עולם יהיה לדעת את ה' ולהרבות חכמה, דעת ואמת.
אלפיים שנות ציפיה מתקרבות אל קיצן הטוב והמקווה. הגברת הציפיה מחישה את בוא הגאולה. אל נא נרפה מציפיה זו, שהרי "אף על פי שיתמהמה… אחכה לו בכל יום שיבוא".