החל מליל כ"ה בכסלו מדליקים נרות חנוכה במשך שמונה ימים, ומידי לילה מוסיפים נר נוסף. כל זאת לזכר מאורע עתיק-יומין שהתרחש בעבר הרחוק.
מה טעם להזכיר מדי שנה בשנה את המאורע הנושן הזה? כלום העבר לעולם לא יחדל? כך שואלים בני התקופה ה"נאורה".
אכן, יהודי העבר לעולם לא ימותו! מי שמת על קידוש-השם, וכן מי שחי חיי קדושה וטהרה כיהודי, אינו בחזקת מת. זכרו שמור לנצח בקרב העם היודע להכיר תודה נצחית לגדוליו מדורות עברו. העבר היהודי לא נס ליחו ולא נמר ריחו. תולדות ישראל מתחדשות תמיד בכל דור ומופיעות באור רענן, מפרה, מעודד ומביא לידי שגשוג והתעלות. על אחת כמה וכמה מאורע החנוכה! אולם הבה נתבונן ונראה, האומנם מאורע עתיק יומין הוא זה.
אותם ימים באו יהודים עוזבי תורה ודברו אל העם לאמר: הבה נכרות ברית עם העמים אשר סביבותינו, שכן מאז התבדלנו מהם, מצאו אותנו תלאות רבות.
הדברים מצאו אוזן קשבת בקרב העם ורבים מהם הלכו אל המלך אנטיוכוס וביקשו ממנו להנהיג בירושלים את מנהגי עבודת-האלילים של היוונים. ואומנם, הם בנו בירושלים גימנסיה יוונית, הפרו את הברית עם ה' והתפקרו לעשות את הרע בעיני ה'.
כלום זהו מאורע עתיק יומין?
הנה, אותו מרד בה' בימי אנטיוכוס לא נכפה מבחוץ ולא בא כתוצאה מרדיפות היהודים על-ידי מלכות יון הרשעה. אנטיוכוס כשלעצמו לא העלה על דעתו להעביר את היהודים על יהדותם ולהכניסתם תחת כנפי היוונות. רק לאחר שאמרו לו היהודים וכהניהם כי כבר אבד הכלח על היהדות, וכי הם מצפים לפקודה מטעם המלך, להעמיד צלם בהיכל – הבין אנטיוכוס כי רק דלת העם עדיין מתנגדים לפולחן היווני. אותם ניתן לפתות בנקל, או להעבירם על דתם באמצעי כפיה. גם בתקופות מאוחרות יותר לא עלתה על דעתו של שליט כלשהו, שניתן להעביר את עם ישראל על דתו, או "לתקן" את היהדות. אמנם רבו השליטים שרדפו את היהודים באכזריות, אולם תמיד הם האמינו בנצחיותה של היהדות.
במידה שאתה תכבד ותעריץ את קדשיך, כך יכבדו העמים אותך. יתכן שבגלל סיבה זו או אחרת תזכה לפחות או יותר אהדה מצידם, אבל הם יכבדו אותך. אולם, אם אתה בעצמך מתייחס בזלזול כלפי עברך, אינך מכבד את קברות אבותיך, אינך מכבד את מקדשך ואינך משתדל לקנות ידיעה נאותה בתורתך – כיצד תוכל לצפות שזרים יכבדו אותך ואת אבותיך? הרבה תענוגות צפויים לך במחיר התכחשותך לתורה, אבל לכבוד לא תוכל לצפות.
מה גדלה הטעות שטעו כל אותם אנשי ה"התקדמות", בעלי ההשכלה וכחני ההתחדשות!
צא וראה, מה אומר לך נר חנוכה.
בעקבות ההסתה וההדחה של המתיוונים המורדים בה', חיללו היוונים את בית המקדש, העמידו צלם בהיכל וטימאו את כל השמנים של המנורה הטהורה. "וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום, בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן שהיה מונח בחותמו של כהן גדול, ולא היה בו אלא להדליק יום אחד, נעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים. לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה" (שבת כ"א)
על כן, חובה גם עליך להדליק נר חנוכה בביתך. אל יהי ערך ביתך קל בעיניך. אפילו אתה השריד האחרון אשר דם המכבים זורם בעורקיו ורוחם משתמרת בביתו, דע לך, כי די ביהודי אחד ובבית יהודי אחד כדי להקים מחדש את בית-המקדש על יסודותיו. אפילו אין לך חברים לדעת ורוח החשמונאים סרה חס וחלילה מסביבתך, אל תרפינה ידיך, אלא המשך לשמור אמונים לרוח זו ביתר שאת וביתר עוז ולתת לה מקלט בביתך שלך.