העולם כולו, השמים, הארץ וכל צבאם, משמשים כרקע המאפשר לאדם פעילות עליונה זו, שהיא מטרת האדם ומטרת הבריאה.
לא סביר להניח שניצול העולם למטרתו, יתרחש לגבי אדם מסויים פעם בשלושה או בארבעה חודשים בלבד… רק הנהלה כושלת של מפעל היתה מנצלת בצורה כה בלתי יעילה ציוד כה משוכלל…
הניסיונות באים בתכיפות בזה אחר זה, כמעט ברציפות. אם נתאר לעצמנו את דרך חיינו ככביש, ואת הניסיון כצומת בעייתי, הרי שהעולם כולו ייראה לנו ככביש הרצוף בצמתים הנמצאים במרחקים קטנים זה מזה. בטרם הספיק הפגוש האחורי של הרכב להתנתק מהצומת הקודם, כבר נכנס החרטום לצומת הבא.
הגדול באסונות של נהג הנכנס לצומת מסוכן, כאשר אינו מודע לעובדה שהוא נמצא בצומת מסוג זה! הוא אינו מודע לכך שעליו להפעיל את מחשבתו ואת יכולת בחירתו. מכיוון שאין הוא יודע שהוא נתון בניסיון, לא יתכן שיעמוד בניסיון זה, שהרי אפשרות ה"בחירה" כלל לא היתה בתודעתו.
אדם הסבור שהניסיון האחרון הזדמן לו לפני חודשים, לא ידע כלל שבינתיים הוא נבחן באלפי ניסיונות. אמנם, אלפי הניסיונות הללו, הינם קטנים ונראים כבלתי חשובים, אך האם ממתין האדם לבנות את מהותו הרוחנית רק על ידי ניסיונות בסדר גודל של עקידת יצחק?
מכל צומת, מכל ניסיון בחיים, מתפצלות שתי דרכים. האחת היא דרך הבחירה, שבה יבחר האדם החושב, והאחרת היא הדרך שבה ימשיך לנהוג מי שנשלט על ידי טבעו ויצריו.
ניתן ליטול דוגמה פרוזאית מחיי היומיום. אדם מתלבט אודות מאכל מסויים. הוא מודע לכך שמצבו הגופני אינו מאפשר לו את ההנאה הקלוקלת הזו, אך מצד שני, הוא רוצה בו מאד. זהו ניסיון פשוט. ניסיון שלא ניתן לכנותו "גורלי". שתי דרכים יוצאות מהצומת. הדרך האחת, דרך הבחירה, היא דרך ערכית. היא מחשבת את תוצאות המעשה ומסיקה שעל האדם לשמור על עצמו כדי שיוכל להמשיך לתפקד. לעומתה, הדרך השניה, הטבעית, מביאה לידי ביטוי את תאוות האכילה תוך התעלמות מתוצאותיה.
ניתן למלא כרך עב כרס בניתוח הנסיונות שאנו מתנסים בהם בימי חלדנו: עמידה בתור, צורת העליה לאוטובוס, מציאת מקום ישיבה, מסירת המקום לאחר או אי מסירתו, הירידה מהאוטובוס וכן הלאה. לאמיתו של דבר, פעולות שגרתיות אלו כוללות עשרות נסיונות שבהם נבחן האדם בהקשר ליישום ערכים מרכזיים של עולמו הרוחני – יושר, צדק, הטבה לזולת, שמירת זכויותיו של הזולת, מידת האנוכיות שלו ועוד.
כאשר אדם מתקשה להזכר מתי לאחרונה אירע לו ניסיון, אין צורך בכישרון רב כדי לנחש שהוא לא עמד בנסיונות ולא בחר בחירה חופשית ערכית, אלא פעל כאוטומט בתכתיב המתוכנת על פי טבעו!
עקרון הבחירה החופשית מהווה בסיס לכל מערכת המצוות. כפי שניסח זאת הרמב"ם: "רשות לכל אדם נתונה אם רצה להטות עצמו לדרך טובה ולהיות צדיק – הרשות בידו, ואם רצה להטות עצמו לדרך רעה ולהיות רשע – הרשות בידו… כל אדם ראוי לו להיות צדיק כמשה רבנו או רשע כירבעם… ואין לו מי שיכפהו ולא גוזר עליו ולא מי שמושכו לאחד משני הדרכים, אלא הוא מעצמו ומדעתו נוטה לאיזו דרך שירצה".
מטרת הבריאה היא שיבחר האדם מרצונו ומהכרתו בטוב וימאס ברע. בחירה חופשית תתכן רק כאשר ניצבות לפני האדם שתי אפשרויות וביכולתו לבחור באחת מהן. יכולת הבחירה ברע היא הנותנת תוקף לבחירה הרצויה בטוב והיא הנותנת משמעות לעבודה העצמית של האדם הבוחר במילוי צו הבורא כיעד מרכזי בחייו.
הבחירה של האדם לטוב או לרע מושתתת על עניין השכר והעונש. ברצות ה' להביא לתכלית הבריאה, שהיא תשלום שכר לעושי רצונו, אפשר לבני האדם לעמוד בצומת, וביכולתם לפנות לכיוון החיובי, או, חלילה, לכיוון השלילי.