היום, ללא ספק, יותר מאי פעם קיימת מודעות רחבה להכרה עצמית. בני האדם מכירים את כוחותיהם. הם יודעים להצביע על טבעם, לאפיין את תכונותיהם, להגדיר מה מדבר אליהם, אילו דברים עוזרים להם, אילו דברים מציקים להם, מה מעורר בהם רגשות סוערים ומה לא מדבר אליהם לחלוטין.
אדם המודע לכוחותיו, לתכונותיו ולאופיו ינהג במשך חייו בהתאם לכך. אדם תוסס וסוער לא ילך לעבוד במוזיאון לחקר הבול התורכי. אדם שקט ונינוח ובעל תכונות שקולות ומסודרות לא ילך לעבוד כסדרן בלונה פארק בתקופת החופש הגדול. אף אדם לא ייכנס לתחום העסקים, אם לא שבטבעו הוא מוכן לקחת סיכונים ולהתמודד עם התוצאות. אם הוא אינו כזה, מהר מאד ימצא את עצמו בחוץ, מוכה ושבע אכזבות.
ומה יעשה הילד שעדיין אינו מכיר את אופיו ואינו יודע להצביע מה מפריע לו ולאלו תחומים נמשך? קשה לו להגדיר אילו מטלות אינן מתאימות לאופיו, ועל כן מכבידות עליו. הוא גם אינו יכול להסביר מדוע הוא נכשל במקום שנכשל.
ומעל הכול, עומדים ההורים והמחנכים ותובעים את שלהם. הם נוהגים בדיוק לפי הספר. הם מעודדים ומבטיחים פרסים, הם גם גוערים ומשתמשים באמצעי הרתעה.
הם רואים שדרך זו מצליחה אצל כולם. ניסיונם מלמד אותם שהשיטה באופן כללי עובדת. אבל כאן, אצל הילד הזה, משהו משתבש, לא זורם. הם מנסים למשוך את החבל עוד קצת, להרתיע יותר, אולי להבטיח יותר פרסים וזה לא מצליח. שיטת המקל והגזר לא יעילה במקרה הזה. הם מנסים לדחוף יותר בכוח, ובסוף משהו זז…
אבל הילד אינו מרוצה, לא טוב לו. הוא אינו חש בסיפוק האמור להתלוות להצלחה. הוא חש רק עצב ותיסכול. ומחר הסיפור יחזור על עצמו: כל מטלה תדרוש ממנו ומהסובבים אותו כוחות על ותהיה מלווה במפח נפש.
כי מה שהתאים לכולם, כבעלי אופי כללי משותף, אינו מתאים לילד הספציפי הזה, מפני שאופיו שונה לחלוטין.
על ההורים והמחנכים לפקוח עיניים ולנסות לרדת לנפש הילד. בדיקה מעמיקה תגלה להם היכן היתה הטעות. כשיבינו לליבו של הילד, ידעו באילו צעדים לנקוט, באופן שהדרישות תתאמנה לאופיו של הילד ולטבעו.
אין זה אומר שאם הילד הוא בטבעו כעסן, הוא יוכל לכעוס ולכלות חמתו בכל הנקרה בדרכו. הדרישה לריסון עצמי ולתיקון המידות משותפת לכל בני האדם על חולשותיהם ועל מגרעותיהם. אך עם זאת, הכרת נקודות החולשה של הילד ותכונותיו, תסייע לנו בהתמודדות עמו.
לדוגמה, הורה היודע כי בנו בעל אופי סוער ותוסס, ישתדל לאפשר לבנו זמנים מיוחדים להוציא את עודפי המרץ בצורה טובה ומבוקרת. אם לא יעשה זאת, הוא עלול "לזכות" בעליה לרגל של מתלוננים מכל רחבי השכונה, שזכו לטעום ממתנת ידו של הבן הסוער.
מחנך שיגלה בתלמידו תכונת אחריות מיוחדת, יטפח זאת על ידי הטלת משימות ומטלות המתאימות לתכונה זו.
וכן הלאה, כל ילד לפי דרכו ותכונותיו שלו.
העקרון המנחה: למצות את הפוטנציאל הטמון בנפשו של הילד!
בצורה זו, יגדל הילד בריא בנפשו, שמח ומלא חדוות נעורים. והחשוב ביותר, הוא ילמד לכוון את מידותיו לכיוון הנכון, לאפיק הרצוי, ולנצל את כשרונותיו ואת יכולותיו בצורה הטובה ביותר.